|
 "i am one, i am all- i'm above and beyond...." |
אינפקציה מתפשטת
 
ילידת סוף 85 ,מהוד השרון במקור, (כרגע גרה עם חבר
שלי בבאר שבע) שמחפשת איפה להוציא את כל התיסכולים
שלה, ויש הרבה...שונאת אנשים שמשקרים, מתלהבים,
היסטוריה, חורף, שלא דופקים על הדלת, שמעשנים לידי
ובעיקר שונאת לדבר בגוף שלישי! ( נדוש, נו מילא...)
חשוב לי שתגיבו על היצירות שאדע איפה אפשר לשפר!
בקיצור תעשו מה שבראש שלכם ושימו זין גדול על העולם
והכי חשוב- תקבעו את הגבולות של עצמכם!
(ד"א יש כמה יצירות ישנות ששמתי בארכיון אישי כי הדף
נהיה ארוך מדיי...)
"משקרים כמו תמיד לא סופרים ת'אמת
מחכים לעתיד ההווה מזמן מת
החיים שלך הם כמו חוט מתמשך
כשלאל נמאס אז הוא פשוט מחייך...וחותך!"
היהודים (מתוך הדיסק "פחד מוות")
אני שונאת אותם! איך הם יכלו לעשות לי את זה? איך הם יכלו
להשאיר אותי כאן לבדי, אני לא מכירה אף אחד.
|
אנחנו עומדות אחת מול השנייה, רק שתינו, מנסות לפגוע זו בזו.
כל אחת מנסה להישאר בחיים, מנסה להתחמק מהמכה הבאה.
אני שומעת את הקהל צועק מילים לא ברורות. אני לא מצליחה להבין
מה הם אומרים כי אני מתרכזת באויבת שלי שעומדת מולי.
|
אני כבר לא יודעת מה לעשות, מה להרגיש, איבדתי את האנושיות
איפשהו בין הזריקות לכדורים.
|
נסעתי באוטובוס עם 2 חברות שלי וכל היום לא הפסקתי לחייך מן
חיוך טיפשי כזה על השפתיים. אני לא חושבת שיש מילים לתאר מה
הרגשתי. כל כך הייתי מאושרת מזה!!!
|
הם אהבו להיות ביחד. לו בד"כ נמאס מהר אבל איתה זה היה משהו
אחר, הוא הצליח להחזיק את הקשר שנה וקצת. זה שיא בשבילו.
הוא אפילו לא בגד בה, שזו עובדה ראויה לשבח.
|
זהו סיפור על שרברב בשם יואב
שאת שיגרתו מאוד אהב
הרבה אנשים הכיר במקצועו
כמה מעניינים וכמה גם לא
|
היא נתנה לי דילמה, היא פשוט לא יכלה להמשיך את המשולש הזה.
|
זה סיפור על רחל, היא באה ממשפחה חרדית.
|
איזה כייף לגור בעיר, כל יום משהו אחר.
והשכנים, אח השכנים...כל אחד והסיפור שלו. אני גרה בקומה
רביעית. בקומה ראשונה גר זוג צעיר עם תינוקת. ממש נחמדים.
|
I wanna scream, I wanna shout
and I don't know how
|
אתם לוקחים ונועלים אותי בחדר שלי
נשארתי רק אני והמחשבות שלי.
רק אני והמוזיקה שלי.
|
את כמו אחות בשבילי
אני אוהבת אותך יותר מאשר את עצמי
את תמיד עוזרת כשאני צריכה אותך
את הסודות שלי אני מגלה רק לך
|
חושבת עליך כל הזמן
חושבת עליך וזה בלתי מובן
איך שהצלחת לחדור לחיי
והפחת חיים בנשימותיי.
|
הלוואי שמים שקטים באמת היו חודרים עמוק
הלוואי שהייתי יותר רגועה, כמו בעבר שנראה ממש רחוק
הלוואי שהיית מפסיק כבר לצעוק, תשתוק!
|
אני בתוך עצמי סגורה
לעולם החיצוני, בשבילי, אין צורה
האנושיות גם היא אותי עזבה
ולי לא איכפת, אני עדיין אטומה
|
אני מתקרבת- אתה מתרחק
אני מושיטה יד- אתה משתנק
שפתינו מתקרבות אך מחשבותייך עפות.
התיתן לי להתקרב? התיתן?
|
יש לי יומולדת
וכולם פה עצובים,
יש לי יומולדת
ואני מקבלת רק פיגועים.
|
אני קוראת אותך בעיניים
קוראת את כל גופך
|
רוצה להאמין שהכול יסתדר
רוצה להאמין שאין מקום אחר
לא מוצאת עצמי
רוצה להשתחרר
|
הם מנסים לחנך אותי
הם מנסים לגדל אותי
הם מנסים לשלוט בי
שיפסיקו לנסות!
|
זה נכון, יותר קל לי להתבטא על דף
אבל תאמיני לי, שיר בהזמנה היה מכשיל גם אותך
|
אין חדש מאלוהים.
שום דבר, כלום, נדה, זיפט!
|
שונאת שקרנים, מורים, להיות עצובה, להיכשל בטסט/מבחן, מוזיקה
מזרחית, אנשים שבוהים בי, מתלהבים, קרציות, דיכאון, ערב שישי
כושל, שהשיער לא מסתדר, חמסין, קור כלבים, שדברים מתקלקלים,
שאמא/אבא שואלים שאלות, שלא דופקים על הדלת, מחזור, גזענים,
שיעמום, שמעשנים לידי,
|
רובנו רוצים לומר את המילה האחרונה כשיש ריב.
האמנם?
|
אני הולכת ברחוב, לבד, במכנסיי באגיס רחבים וחולצה קרועה
שיוצרת מחשוף קל. העיניים מודגשות בשחור חזק והשיער השטני עם
הברק האדמדם של החינה מתפרע לכל הכיוונים יחד עם הרוח.
|
האם כולנו משקרים לפעמים?
מצב ששווה לחשוב עליו...
|
המוכר בסופר- בטח ניחשת, נכון, יותר טוב ממך.
אפילו הפאקינג מנקה מדרגות הרבה הרבה יותר טוב ממך.
|
פעם היינו כל הזמן ביחד.
אני והיא היינו החברות הכי טובות!
תמיד עשינו הכול ביחד,
תמיד חשבנו אותו הדבר,
לא נפרדנו אפילו לדקה
|
מכירים כאלה?
אולי אתם רק חושבים שאתם מכירים...
|
אני יושבת פה בחדר ומציירת לי, מציירת לי תמונות.
לפעמים הן לא יוצאות טוב כל-כך ואני זורקת אותן לפח,
בלי לחשוב פעמיים!
|
אל הארכיון האישי (14 יצירות מאורכבות)
|
|
האורוגוואים
האלה כאלה
פרימיטיביים. אם
לא אנחנו הם היו
חיים עוד
בביקתות וזורעים
את השדות עם
חמורים.
הסתלבטות
ארגנטינאית על
אורוגוואים, ללא
שום קשר לסכסוך
הישראלי-ערבי. |
|
