|
מעגל החיים...
עכבר בורח מחתול
שנרדף בידי כלב
שבורח מהאדם
שנרדף בידי אישתו
שבורחת מעכבר
"מוות לבוגד..." צעק ההמון, שנפרסו באלפיהם לרגלי, כשהוסר
הכיסוי מעל עיניי.
"מוות לבוגד..." ובידם מחזיקים לפידים בוערים.
עכשיו סוף הלילה, כמעט זריחת השמש הרגילה כל כך ועם זאת
האחרונה עבורי...
|
שרון, הכל בסדר? שאלה שולה הספרנית המבוגרת, תוך כדי שישבה על
כיסא לידי. אני לא עניתי.
שרון, מה לא בסדר? חזרה על השאלה בצורה אחרת לאחר שהביאה לי
כוס מים.
אני חייכתי חיוך ממורמר, יושב בפה פעור, מנסה לתמלל את ההרגשה
למילים כדי לענות לשולה הספרנית.
|
"...ויושע אדוני ביום ההוא את ישראל מיד מצרים...", כך נכתב
בתנ"ך כשיצאנו ממצרים, אחרי ארבע מאות שנה בגלות, שעבוד, עבדות
להיות בני חורין. בגלל זה בפסח, סבא שלי מכריח אותי לשתות ארבע
כוסות יין אדום. אף פעם לא התנגדתי לשתייה ובטח לא ליין אדום.
כל ערב שישי "בב
|
פה התחלתי להכיר קבצנות מסוג חדש הקבצן מחכה שאוציא כסף ואז בא
אלי ומתחנן שאתן לו כמה שקלים להגיד שאין עלי כסף זה בעיה כי
הרגע הוצאתי ואז הוא מספר לי כי הוא מסכן ויש לו אישה וילדים
וחובות של משכנתא והוצאות ואני די מזדהה איתו כי זה מה שיש לי
בדיוק ואני עדיין
|
זו הפעם האחרונה... נשבעת לעצמך מול מראה
יום שישי השעה עשר בלילה.
איפור, חצאית וחולצה שכמעט לא משאירה כלום לדמיון,
|
הכרטיסים יקרים אבל זה מחיר סביר שהוא מוכן לשלם
כדי שבנו יראה מירוץ אמיתי.
הוא מעלה את בנו על גבו,
וכמו כל אב מסור עושה לו "דיו... דיו..."
|
ירח נוצץ בתוך צנצנת זכוכית שיאיר רק לי ולך.
שהעולם יישאר ערום מאור. הרי גם ככה אנשים מעדיפים את הסקס
שלהם בחושך...
|
ראייה זו לא התכונה היחידה של העיניים. הן יודעות גם להבחין.
בגלל זה כשרואים משהו מדהים, הן "תקועות" ולא מוכנות לעבור
הלאה.
|
החול עובר ונגמר דרך הצוואר הדק של שעון החול את זה אני יודע,
אבל לא יודע כמה זמן נשאר בדיוק.
כשממלאים בקבוק גם אם לא נביט בו מתמלא ורק נאזין לרחשים מסביב
נדע מתי הבקבוק מלא ע"י שמיעה של הבקבוק מתמלא.
|
גשם מכה, שוטף, שורף, סוחף,
את כל אשר דחקתי זמן רב כל כך.
מעלה באוב זכרונות בין אם אני מסכים
ובין אם לאו.
|
רכוב על תקווה יצאתי
לחפש בעקבותיו של ערב בהיר
שנעלם בחרש לילה הכהה ממנו
נעלם בו כשפיכת כד מים לים
|
אני לא מובטל
אני אומן
עוד אין לי במה
אז אני מנגן ברחוב
|
מבקבוק יוצא שד
גם אם זה ויסקי
הוא לא מגשים משאלות
לא את שלך בכל אופן
|
אולי אדום
מכעס כי בהלוויה שלו היו
אנשים שלא רצה לראות והם באו
|
כל צעד נוסף שהופך לקשה יותר מקודמו
הם שוקעים בחול ובייאוש עד הברך
ובעזרת מקל הליכה מושכים קדימה
לצעד הבא לייאוש הבא
|
אנשים שותקים
מלווים עם מבט חודר
חודר יותר מהקור שחודר עד העצמות
|
האור עוזב עם "כל השאר"
חוץ מהצל שנשאר מאחוריהם
הוא אינו מוכן להיפרד...
מכסה, כמו בשמיכה קרה
את האדמה והחופרים בה
|
לכלב שלי אין שם
הוא נולד סתם... בטעות
כמו אבא שלו וגם אמא
כמו חבר שלי מהגן
גם הוא נולד סתם
|
חיוך נמתח בעצימת עין
מזכיר ניחוח ילדות
|
האדמה חרושה, זרועה
לא תחכה לאיכר, שלא יקצור.
לא תחכה לגשם, שלא יבוא.
|
במסעו של האדם אל תוך עצמו,
ישנם אומרים שההתחלה קשה
ואחרים אומרים שזה דווקא הסוף.
|
הכרכרה דוהרת חותכת את האוויר
כמו חץ ירוי מקשת מתוחה כמעט עד קצה יכולתה
|
כנראה שאיבדתי אותך.
כמו מפתח בחדר מדרגות חשוך.
כמו תחושה
אחרי חצי בקבוק וויסקי.
כמו הגרב השנייה,
שלעולם לא תימצא.
|
משהו שגוי,
תקוע, רעוע
מותר או אסור?
זו שאלת השאלות מאז... להיות או לא להיות
|
דמעותיי זולגות
ומרטיבות את החול
כאילו גנבו את תפקיד הגלים
|
עייפותו של מלך החושך
מורגשת כמו
שכבה עבה של צל
הנוצרת תחת עלה דק.
|
קול דשדושי הסוס הזקן
נשמעים על אדמה רכה כפעימות לב
בתוך פרסות ברזל קשות
|
חיוך של תמימות
הפך לשל אוטיסט
חסר כל משמעות
ומופיע כאינסטינקט.
|
להגיע לראש ההר
ולהביט לאחור
הכל נראה קטן, מצועצע.
כמעט לא אנושי, רחוק.
|
גם למלאך לבן יש צל שחור.
רבים הרג האויב המוטל לפנינו
ובתוכם אין היכול למנות
את חפי הפשע.
דינו ראוי שיהיה מיתה...
|
וטיפת זיעה אחרונה זולגת
ממצחו של דייג קשה יום
הקושר את ספינתו למזח
ועוטף את הדגה בעיתון
שכן לקרא בו הוא הרי אינו יודע
|
לי יש בעיות שתייה?
לא נראה לי יקירתי הלא מחויכת.
אני שותה.
לכל העולם יש בעיות עם זה.
נראה לי שבעיות השתייה הן אצלכם.
|
לפתע קפצו עליי שני בריונים, תלשו אותי ממקומי והחלו גוררים
אותי.
עוד לא הספקתי להגיב ואנו כבר ליד היציאה. ניסיתי להיאחז בדלת,
ללא הועיל.
הספקתי לראות את המטוס מחמם מנועים, מסובב גלגלים וממריא.
הבריונים עדיין אחזו בי בחוזקה.
|
בקצה אחר של העולם יושב רב סרן אדם סקינר וכותב. כמו שהוא עושה
כבר קרוב לשמונה שנים; מאז סיים את התואר הראשון שלו בתקשורת
הוא כותב השגות בשם צבא ארה"ב על מכשירי הקשר מסוגים רבים:
רגילים, ארוכי טווח, מוצפנים, קטנים במיוחד ועוד רבים.
|
"צבעי הגן מתחלפים בהתאם לעונות השנה גווני הירוק באביב-קיץ,
שילוב צהוב כתום חום ואדום בחורף-סתיו", הסביר הארי ואני עצרתי
לראות כאילו שהשינוי מתבצע ברגע אחד והרגע הזה עומד להתחיל.
|
הייתה שתיקה של כמה שניות. הבטתי במר קארטר כמשתוקק כבר שיזרוק
עליי את האתגר, שיגיד כבר ולו למען האגו שלי - מה הוא צריך
ממני שלא יכול לעשות בעצמו. ממש בערתי בתוכי שכמעט הזעתי.
"אני מקשיב", אמרתי כמסכם את כל תחושותיי גרוע מאוד.
|
התנעתי את הרכב, המזגן מקולקל. כבר כמה ימים שהוא מקולקל. לא
שיש בעיה לסדר את זה, פשוט לא היה לי זמן.
"קר, לעזאזל", רטנתי ביני לבין עצמי תוך נשיפה ארוכה לחמם את
הידיים.
רמזור ירוק מהבהב, הופך כתום ואני לא עוצר. כמעט תאונה, אבל
הלב שלי גם ככה דופק מהר.
|
הרב פינחס: ויפנה אלוקים אל מינה צמח ויאמר..."
אלי: המצב בארץ קשה מתמיד. יש פשיעה חמורה אבל אני לא מצליח
להבין ממה זה מגיע. אם לא יהיה פתרון אחריב את העולם במבול.
יש לך אולי איזה סקר על הפשיעה בארץ?
הרב פינחס: "ותענה לו מינה צמח ותאמר..."
|
|
|
הזמן עשה את שלו
- הזמן יכול
ללכת. |
|
