|
הכירו את שני.
שני נולדה ב1990.
זה בערך כל מה שצריך לדעת עלייה, היא לא בת אדם
מיוחדת או שפוייה במיוחד.
are we having fun yet?
היה היה איש אחד,
קטן ומאושר במיוחד.
לאיש הקטן היה בית קטן בעיירה קטנה,
ולו היו שישה ילדים קטנים ואישה אחת קטנה.
|
ואז, מושיבים אותה ההרהורים על קצה צוק. אף פעם לא לפניו,
לעולם לא מעבר לו.
אותה מחשבה, ההמהום הקלוש, תקווה בודדה שאיננה נותנת לה לעזוב
את אותה הנקודה.
לא בלעדיו ואיננה איתו.
|
יום אחד, שאלתי את עצמי "מהו בעצם עושר?"
שהרי אדם עשיר נחשב בעל כסף, אדם מכובד ממעמד גבוה, בעל קשרים
ואמצעים, חברים משכילים ועשירים ועבודה טובה.
תמיד רציתי להיות עשירה. זאת הייתה מעין שאיפה שכזו. שאיפה
שהייתי מוכנה להקריב רבות כדי להשיגה.
|
"ללחוץ פה? יותר חזק, נכון? כן, אני רואה"
"אנחנו עדיין מדברות על הגב שלי?"
"מה את חושבת?"
"מה אני חושבת? זאת שאלה מעניינת"
|
והרשת נזרקת גבוה
חוסמת את האור, את האוויר.
|
נופלת לתוך עצבות רכה,
אל אשליה שעוטפת ויוצרת
תחושה של בטחון אמיתי
|
ילדה גדולה בין נשים קטנות
בשבילה זו תחפושת אך הן כבר בובות
שיוצאות והולכות ובאות ככה סתם
והכל כה פשוט וכל כך מטומטם
|
חלום ששב ונקטע,
לא באמת מתחיל ונגמר
שוב הוא בא,
כל כך מאושר.
|
רק מסיכה אחת על פנים,
שים וארגיש משב רוח נעים
|
Why do I need you at all?
Why should my heart always break because of you?
Why do you left me, why do you left me alone...?
|
חושבת עלייך, מדמיינת
אותנו הנפלאים.
לפעמים אני אוהבת אותך
|
לא נשאר כבר על מה לחשוב,
אי אפשר לשנוא או לאהוב...
איך זה מרגיש לאבד אדם?
לקום בבוקר ולהרגיש מיותם?
|
אם הייתי מבינה שזה לא שאתה רוצה אותה,
אם הייתי מבינה מיד שאתה פשוט לא רוצה אותי
אם היה לי קצת כבוד אל עצמי,
אם לא הייתי מתעללת כל כך בעצמי
|
אני ענן
הולך ובא
ולא נשאר.
|
רואה אותך ואתה נעלם
ואני מנסה להושיט לך את היד
אבל אתה כבר רק השתקפות
ואתה לא צריך שיצילו אותך
כי טוב לך.
|
המים זורמים להם
דרך החור הקטן שבתחתית האמבטיה.
לוקחים את הזמן שלהם,
לא ממהרים לשום מקום.
|
שמישהו יעיר אותי בבקשה מחלום הבלהות
כבר לא יודעת למה לצפות
מפחדת שמשהו יקרה, אבל הכל כבר קרה
מפחדת לסיים את זה, מפחדת לחזור להתחלה
|
מוארת כלבנה בשמי לילה זכים
חשוכה כאלפי נרות כבויים
ניצבת לה שם, בין שני עולמות
מפרידה בין החושך לאור
|
למה העולם כל כך איום, שמישהו לי יסביר,
כשכל שאדם רוצה, זה רק לראות קצת שמש ביום קריר?
|
אור משתרבב לו בחץ ישיר בודד
מתגנב מבעד לוילונות המוגפים.
זה מה שחסר עכשיו, בדיוק זה,
להכניס אותך לאותם החיים
|
דמעה. רק דמעה. דמעה אחת. בודדה וזכה.
זה כל מה שנשאר.
כל מה שנשאר ממנה, כל שנשאר מהכאב שלה.
רק דמעה עגולה, מלוחה, עדינה, יפה
|
תמיד חלמתי לקום בוקר אחד
אל מול אח בוערת, שוכב לי על מצע רך ונעים.
גם אני רוצה להיות פעם בין העשירים...
|
אקריליק ועטים של חברות שונות על נייר אריזה.
|
רפידוגרף [0.3, בעע :/] על דופלקס.
|
חלק מציור על 1/4 גיליון, אקריליק.
|
עפרון על סקץ' בוק, הגרסה הלא גמורה.
|
תחילת 2006, לקחה לי בערך 4 שיעורי רישום כפולים.
|
ציור נוסף בנושא של תערוכת הגמר שלי.
|
אל הארכיון האישי (11 יצירות מאורכבות)
|
|
אלוהי, מדוע
עזבתני?
המשוגע מנצרת |
|
