|
-
In the rays of the sun
I am longing for the darkness.
-
הוא עוטף את כולי, מחבק אותי כל כך חזק שאני מרגישה את ליבו.
ראשי צמוד לחזהו והוא מרחיק אותי לרגע ומסתכל בעיניי. "אין לך
מה לדאוג יותר" הוא אמר. "תמיד אהיה פה. תמיד".
|
אתמול בלילה יצאתי למרפסת הקטנה שלי לסיגריה... ברגע שפתחתי את
החלון הקור היכה בי. אני שונאת את החורף... הרי הוא הוליד
אותי.
|
אני נמצאת בקניון אלמוני עם אבא שלי בגיל העדין של 5. ידו
הענקית לופתת כמעט את כל זרועי, ובעצם את כולי. החום וההגנה
האבהי שלו עוטף אותי ואני מרגישה כמו אפרוח הישן בביצה.
|
"אז יש משהו, שאם אני אעשה אותו אז אני ארגיש יותר טוב בעתיד
וזה לטובתי," והמשיך את הקו הדימיוני לכיוונו. "אבל אני פוחד
לעשות את זה, כי יש משהו מאחורי זה..." וצייר עיגול מאחורי
איפה שהתחיל, צייר אותו רחוק רחוק לכיוון שלי. מולי.
|
Deep in a dark place long forgotten,
a bloom occurs.
|
in this house you've built me
there are too many windows
|
דוקא כאן? דוקא עכשיו?
עם כל האנשים האלו מסביב?
|
הרגשה מוכרת ומתוקה מארץ רחוקה עולה בי,
עם קמצוץ של סלידה מרירה.
|
אותו ספסל,
אותם שמיים אפלים,
אותו מקום,
בדיוק שנה.
|
על מה חשבת כשנעלת אותי בחלומות?
אולי על המחר המופקר שלך.
|
משום מה רציתי דווקא אותך. לא יודעת למה.
משום מה - שום דבר כבר לא שינה.
|
כשחיבקת אותי היית אח המחבק אחותו.
|
רוצה ליפול
רוצה לצלול
רוצה לשחות בעינייך.
|
ואם פתאום ביום בהיר תחליט
כי לא תישאני יותר
|
כשאני שוכבת כאן בשק שינה
על הרצפה הקשה אני נזכרת בסבא שלי.
אומרים שמיטה קשה זה בריא לגב,
זה למה לישון על האדמה כל כך מכאיב לגב שלי?
|
גם אם היית מסיים את זה יפה, עם מסור חשמלי,
או לחילופין, לקרוע את ליבי עם ביטויים מלטפים.
|
רואה, נדלקת.
שותקת, מדברת.
מסמיקה, צוחקת.
מקשיבה, נקשרת.
|
יושבת שבעה על האהבה שלנו.
כמו על ישות שהכרתי
|
תברח, ילד. תברח.
כי ליבי שחור כמו ריאותיי.
|
נדמה שהמזלג מכה בקערה בקול חזק מן הרגיל... כל מכה שלו עם
הקערה נשמעת כצווחה קטנה... מוזר.
|
בוקר טוב.
מי אמר את זה?
העיניים מסרבות להפקח, או אולי זאת אני שמסרבת לפקוח אותם.
|
אני הולכת קדימה, ומולי אני רואה דם זורם לאט-לאט במעלה
המדרגות. אני מנסה לעלות מבלי לדרוך עליו... מי יודע - אולי זה
כואב לו.
|
אני רוצה שתרשים אותי ותגרום לי לרצות אותך, בכל פעם שתופיע
בחיי, במחשבותי ובחלומותי. מה כל כך קשה בזה? אני רוצה שתבין
אותי. לא תנסה להבין... תבין. אני לא יכולה להסביר לך אותי,
אתה צריך פשוט להבין. למה לעזאזל זה כל כך קשה לך?! אני רוצה
שתאהב. שכל חלק ממך שנ
|
מתוך העצב המוכר נולד באפלה רגש חדש, קטנטן ודוקר.
|
"תשמעי, אני חייב להגיד לך... לא נראה לי שזה הולך."
|
רוצה לחנוק את האדם שמולי.
לפתוח לו את הפנים בחתכים.
להעניש.
לגאול.
|
צעד ועוד צעד, הקור חודר דרך המעיל. ומתפשט.
צעד ועוד צעד, דרך הגשם, דרך הסערה, דרך החושך.
|
|
|
