|
"פן ישאלוך, מה היתה זכותי,
שככה אהבתני, נאהב,
לו תשכחני אחרי מותי,
כי לא תעיד בי כל דבר נחשב..."
שקספיר, סונטה 40
כל יום חמישי ראיתי אותה יושבת שם, באותו אזור קרוב לבמה,
באזור החשוך יותר של בית הקפה. תמיד הייתה מזמינה אספרסו ארוך,
"ארוך הכי שאפשר".
|
אם יש בכל האמיתות
אמת אחת טהורה,
אמת אחת שלמה,
אמת אחת המכילה
רק טוב, יופי וזוהר,
זו האהבה שלי אליך.
|
פגישה ארעית,
במסווה של מקרית.
|
ושלא ילכו לאיבוד מילים,
הן נשכחות להן לעיתים
|
עלה מזדקן ונושר,
פרח קומל נובל,
ורק ...
|
רציתי שתהיה האיש שירעיד את עולמי.
במבט אחד תדע כל רצונותיי,
במגע אחד תספק כל משאלותיי.
|
לא מיליונית שניה
כלואה לנצח שתשאיר לי אותך,
|
נשימה אחת מפיקה תהודה יובלות
|
יש חומות שנבנות מסביב ללב,
הן נסדקות מפעם לפעם...
|
לפרוס ידיים וללטף את הרוח.
|
לנצח אבקש בשנית
לחוש מבטך.
|
ורק נותר בשמך לקרוא.
מטר כוכבים.
|
תמיד אחכה לך
עד שתגיע,
אך לעולם אינך מופיע.
|
ושוב הריח הנוגה
שנודף ממך.
והידיים החמות שמחבקות אותי.
|
עוקבת בדריכות אחרי שבילך הנעלם
|
אמצא עצמי בתפילה
נואשת אליך.
|
|
|
...אבל בכל
זאת!
-שפרירית,
מסיימת הסלוגנים
הידועה, פלא
העולם השמיני. |
|
