|
 
"נער מלא מרץ וסקרן חיפש את ה"אמת" המוחלטת
לאחר ששאל את "חכמי הכפר" ולא נמצאה לו תשובה מספיקה
החל נודד בעולם..."
|
"בלב מלא תקווה עליתי על הרכבת הכחולה.
מהכרטיסן ביקשתי שיוריד אותי ב"תחנת השפיות"!
מולי התיישבה ה"עצבות" בשתיקה, ואז בחיוך עלתה לרכבת ה"שמחה"
שלידה התרווחה. לצידי התיישב "דיכאון" בייאוש ולידו "שיגעון"
עם כובע פונפון.
|
יש כאלה שאוהבים כדורגל
ויש כאלה שאוהבים לטייל,
יש כאלה שאוהבים להמר,
אבל אני - סתם אוהב לדבר
|
ואותך לא שוכח וממך לא בורח,
בליבי תמיד תישאר עוד חבר,
לא סתם מצבה של פעם בשנה.
|
אני רוצה שתהיי פרח
שלעולם לא ייבול - כך שאוכל להריחך גם ביום חול
|
אני שונא לקום בבוקר,
אני שונא את הרוח
שהורסת לי את התסרוקת,
אני שונא את המורה להיסטוריה
אני שונא הרבה דברים
אבל...
|
מפתח בכיס - פתח אותי מבקש הארון
בדאגה ובתקווה מוציא את המפתח מכיס המכנס הקרוע קמעה
|
"ומסיט את הווילון ובורח למיטה
אך עדיין יש יגון - עדיין יש חלון"
|
ולעתים רק ליום אחד הייתי רוצה להחליף את אלוהים
אך מעל לכול הייתי רוצה שהוריי לא היו נפרדים
|
מלאך סגול התיישב לי על הכתף
והוא לוחש לי רעיונות
והוא קורא לי מחשבות.
הוא מגלה לי את כל התשובות
והוא שותף לכל הסודות
|
מציוד בתרמיל ומקל
למסע אצא לקצות תבל
|
עוד חבר מאבד
והאימא דואגת
והפלוגה כה פוחדת
,אך, ת'פחד מחביאים - עמוק באדמה
פן תעלוזנה בנות הערלים.
|
אני מקנא בים
שתמיד יהיה לו את החול
אני מקנא בירח
שתמיד יהיה לו את הכוכבים
|
קיבלתי כל כך הרבה ברכות
התפללתי כל כך הרבה תפילות
|
וחולם לו רק יכולת להיות כאן לצידי, שלובה בזרועי,
שנפסע יחדיו בין עלי השלכת ועצי האורן הזקורים
אך את לא איתי, גם לא אם מישהו אחר...
|
אז ירדתי וירדתי
עד שהאף נגע באדמה
והאבק נכנס לעיניים
והסתכלתי מסביבי
ונחרדתי כמה נמוך הצלחתי לרדת
ודמעות החלו זולגות ולא מהאבק
|
כשאני חושב עלייך
נרקם בי אושר מענג
והלב מתמלא באהבה
|
אולי בגלל שיש לו קרחת?
והוא מתבייש שיצחקו עליו
|
"אך פתאום הם החליטו להתאגד סביבי
ולצחוק לי על הנמשים
"מה אתם רוצים ממני
זה מי שאני - חברים". "
|
בית קפה
עם סיגרה ביד,
בוקר חמים,
ילד תמים
קפה ועוגה ששולחת קריצה
מול קיר בטון נרקם דיכאון
|
סף הרגישות שלך
הוא הגבול הדק
בו אתה עומד תלוי
בין שתי עולמות
ביניהם ה"שפיות"
שמאיימת לברוח
|
על מה את חולמת - בליל קסום זה?
אולי על פרחים, מוטנטים או סתם...
|
"אני חי בתוך עיגול
הוא מתחיל בבוקר ונגמר בערב,
הוא מתחיל בכל שנה, בכל שעה, בכל דקה...
הוא עיגול כזה ללא התחלה"
|
שומע שיר ברדיו - שמזכיר
מעלה זיכרונות מתוקים וקסומים
ואשליות מרחפות באוויר
ומתנפצות עם התפרצות המציאות לחלל החדר השגרתי.
|
אתה מתגייס היום אחי
ואני רוצה לומר לך
שתזכור תמיד
שאין תהילה במלחמה
|
האיילה למדה לרוץ מהר - כדי לשרוד
הנמלה עובדת בלי סוף - כדי לשרוד
והאדם - האדם..."
|
"ואם אמצאך
מה לך אומר?
איך שימחתי אתאר?
שהגעת - נסיכה..."
|
"ישבנו זה מול זה
מבטי שחיטה - חסרי אונים...
..כי אחרי כל הפיצוצים
אנו בני דודים"
|
אם יאמרו לך שאתה
שמן או רזה,
גבוה או נמוך,
יפה או מכוער,
האמן לי - אל תאמין.
|
אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
|
|
תמשיך ישר!
לא תפנה פה
שמאלה!
לא אני אומר
תמשיך ישר!
ואני אמרתי
תמשיך פה
שמאלה!
קבלת החלטות
בחייו של מישהו
שסובל מפיצול
אישיות. |
|
