|
בבית אחד קטן, בחדר בפינת הבית הן עדייין ישנות, מסרבות להיכנע
לחיוכה הכובש של השמש.
הן מתכווצות חזק חזק נאחזות אחת בשנייה, מסרבות להרפות. לעיתים
מביישנות; הן פשוט חוששות, סה"כ העולם יכול להיות מקום מאוד
אכזר.
|
הכל התחיל בשיחות חרישיות כאלו בין רוני וחגית. בתחילה לא
התייחסתי אך שהן נעלמו להן לאיזו פינה התחלתי להילחץ. תקראו לי
פרנואיד אבל שתי בנות שמדברות לבד ובשקט זהו לא סימן המבשר
טובות. אומרים שהרבה מהפכות התחילו ככה.
|
פרי אבהתם אך לא תמיד מבחירתם גזר את דינך.
אתה נבחרת ואין ספק שזהו אינו מטען קליל להיות נציגם החמרי
לדבר כה גשמי כאהבה.
באמרי כי הם גזרו את דינך אינני מתכוון שהיו להם כוונות לא
טהורות או לא ראויות, אך אין ספק שמחשבה שקולה יותר היתה מניבה
תוצאה אחרת.
|
|
טבח יקר, טבח
חביב, בלום פיך
ואל תגיב.
הלבשל אותי הנך
רוצה?
אם כך, בוא מכות
ונסיים עם זה.
<נראה מי יכתוב
שיר יותר מעצבן
עכשיו>
זאת שאהבה את
התל-אביבי באחד
משיריה הפחות
מוצלחים. |
|