|
טוב אני שי נולדתי ב1984 בבאר שבע ומאז שאני זוכר את
עצמי אני אוהב לכתוב....אני כמו הרבה אחרים יכול
לכתוב רוב המקרים רק שרע לי וכתיבה אצלי היא מין
פורקן...אז אלה כמה מהשירים שכתבתי במשך השנתיים
שלוש האחרונות אני מקווה שתהנו...
זה סיפור על הסתיו שהיה מאוהב
ברוחות וגשמים ובזמן העכשיו
הוא היה מאושר כי ידע שתמיד
יהיו לו רוחות וגשמים מסביב
|
יש חיים אחרי העצב
לא יודע איפה אבל יש
יש חיים גם אחרייך
אני יוצא כבר לחפש
|
מאתיים שירים על אותה בחורה
כל זה קצת פתאטי
|
הוא ניתק את הלב
בשביל שלא נשמע את התקתוק המטריד
והוא פוחד לעשן
בשביל שלא ייראו ששורף לו בפנים
|
חיים בשחור לבן והכל נראה הרבה יותר שקט
ושביבים של הלב שלך עפים ברוח,
נראים עדינים ושבירים כמו פיסות של בד
ואז אתה נזכר בה וחושב.
|
וזה כואב שאת איתו
וכל הזמן רק בשבילו
ואהבה זה כמו גלים
עולים יורדים ונשברים
|
אתה חצי סינטטי עם אלכוהול בורידים
קופץ לאור ירח ונתקע באוויר
אף פעם לא שמח עם חיוך של אלכוהול
הוא קופץ לאור ירח
עוד רגע הוא ייפול.
|
כבר לא מבקש משאלות מכוכבים שנופלים
כי יותר מדי נפלו ואת עוד לא איתי
כבר לא אומר לאנשים כמה אני אוהב אותך
אפילו לא לחברים הכי קרובים
|
האם זאת כזאת מתנה
להרגיש את הכאב הנורא
בכל פעם שאני יושב עם כלי כתיבה
מחכה לרגע שיבוא להביא לי השראה
|
בתוך כלוב עננים אני חי
מחכה כל הזמן רק לשמש
מסביב חלומות ילדותי
צועקים אליי חרש חרש
|
אני חייב שוב להגיד לך כמה את יפה.
|
זה נשמע מטורף אבל ככה הרגשתי
שאני מול עצמי עורך מלחמה
בלי דם ורובים ומלא תותחים
במקום בומים שומעים רגשות מתנפצים
|
בקצה של הראש
בפניה חשוכה
מסתתר לו הרגש
בפינה חשוכה
מחכה שיפרוץ
מתחיל כבר לצאת
ואת עול הדמעות אי אפשר כבר לשאת.
|
חבילה של כדורים לא יעזרו לך אף פעם
כי בכל זאת כל שנה תצטרכי להתמודד
ולפעמים שאת לבד בחדר
תזכרי כמה אהבת להתאהב
|
עיניים אדומות
זה כל מה שיש לי עשרים וארבע שעות
ביין כל הקולות יש רק דמעות
שמשתיקות את כולם וגורמות לי
לעיניים אדומות
|
וכל שנה באותו המקום
מול כסאות הפלסטיק בחול הכתום
|
צבע לאטום סדקים קטנים
של רגשות אמיתיים.
|
אוהבים לוחשים בשקט
ורוצים שיתחיל כבר הסתיו
לפעמים את חושבת בחדר
כמה זמן שאין לי אף אחד.
|
|
|
אתה לא יכול
לרמות את כולם
כל הזמן, אבל
אתה יכול לרמות
בשש-בש.
צרצר. |
|
