|
Shai-Lee[=
נעים מאוד.. שי-לי..ומה יש פה? חלומות, מחשבות,
רצונות, הרגשות.. הכל- שבא לידי ביטוי בכתיבה
וואי, אתה... אני זוכרת אותך!
כן, גם אני זוכר אותך... חח... זוכרת איך קוראים לי???
לא... אתה זוכר איך קוראים לי???...
חח... לא! איזה מזל ששנינו שכחנו
|
נשיקה וחיבוק של אחרי געגוע והם התיישבו. כמה כייף היא חשבה.
רק הסתלבט הזה. הו, השלווה! היא שאלה אותו מה שלומו ואיך הולך
לו בהכל, הוא סיפר והיא עם עיניה הגדולות מקשיבה ומנסה להתרכז
כשהיא מעבירה מבט.
|
לתת לרגשות להתפרץ
מותר, כולנו בני אדם
בני אדם בוכים
בוכים גם דמעות
חרישיות
|
מרחפים מעל העננים
עוד רגע זה נגמר
זה הזמן לקלוט סוף סוף
אני חוזרת
|
ואין מי שיגיד, שמגיע לי יותר. כי אתה יותר מושלם בשבילי מכל
אחד אחר.
|
תניח לי ותן לי לצאת מפה
למה אתה מתעקש בכלל, אין בזה כלום
כלום, בגללך..
|
כתבו וייכתבו עוד הרבה דברים, כי מהיכרות אתי אפשר להבין שיש
לי המון מה לומר, יש בי המון כוח והמון רצון- להתקדם, לשנות,
להעז. צוות של שניים (זה מה שתמיד אומרים, ואני מסכימה עם זה)
יכול להצליח ולהשיג הרבה יותר ביחד מאשר לחוד. נשארת לידך ולא
מתכננת ללכת, להפך
|
לפעמים אין מה לעשות וצריך לוותר. אולי זה לא היה הבנאדם הנכון
לדבר איתו על זה.
ועוד שאלה - מי יבין אותי הכי טוב? אמא? חברה מפה, או משם
אולי? אולי חבר? סתם שכן? ידיד? מישהו קרוב מהמשפחה?
|
|
|
הפעם הראשונה
ששוכבים היא הכי
קריטית.
תמיד זוכרים
אותה.
בגלל זה במשך
חצי שנה עשינו
את זה בעמידה
כנגד הקיר. |
|
