|
 אני לא מוזרה, אני מיוחדת!!! |
שחר...שחר שחר....מה אפשר להגיד עליה? עד לא מזמן גם
אני לא ידעתי...היא בלונדינית, בעלת עיניים גדולות
בצבע דבש, ויש בה מן משהו צבעוני....חזק, שכזה...
היא ערפדית אנרגיה, מטורפת, מצחיקה, חייכנית,
אנושית. חברה טובה. אדם שמקשיב. מוקפת. יש לה את ל'
יש לה את א' ויש לה אותי. ואת העולם.
מה אפשר לכתוב עליה בתיאור לדף פיקסלים באתר אינטרנט
מנוכר? אפשר להגיד, שכדאי להכיר...
אוהבת אותך,
וולנטין
צעקו עליי, אמרו לי לשתוק,
בגדו בי!
אבל אני עדיין שם,
איתך.
|
אני קיימת לכבודך,
בשבילך
אני הולכת אחריך,
בשביל האהבה
שלא מובילה לשום מקום,
רק לעוד פינה אפלה.
|
וכל מה שנשאר זה הדמעות,
הדמעות עלייך ששורפות,
שכבר בעצם שרפו
|
הנפש שאחזתי בין ידיי,
פרחה לה הרחק,
מתוך חמימות האושר
אל קור הדיכאון.
|
לקחתי את ידך
בידי,
ולעולם לא עזבתי,
גם אתה כבר לעולם לא
תעזוב.
|
חיכיתי לך,
שתבואי כבר
ותעטפי אותי באהבה...
|
הלב שלך גוסס,
ואני בוכיה,
גוועת בחשכה.
עוד מעט הדמעות ייגמרו,
ואת תהיי מסופקת.
|
יושבת מול הטלפון,
רק מחכה שיתקשר.
יושבת, אך יודעת,
שהוא כבר לא שלך
יותר.
|
אביר על סוס שחור.
ובעיניי השתקפותו נעלמה לה,
הפך הוא לצל.
|
ואני אותן מנשקת
שואבת לתוכי את כאבך
טיפה אחר טיפה.
|
אהוב שלי,
בוא נאהב באמת,
בוא ננשום דרך אהבתנו...
|
אל תוך השקר
התפרצה האמת
ואחזה בי,
כבר לא היה בי
כוח להתנגד.
|
אבל אף אחד לא רואה,
ואף אחד לא שומע, ולא מחפש
|
כי יום אחד הכל יסתיים,
אתה פשוט לא רואה,
יום אחד אני אעוף,
רחוק רחוק...
|
ואני כמו בובת פורצלן,
רק היופי זוהר,
אך כל השאר מופנם.
|
ואני?
יושבת פה בחושך לבד,
מחכה לשמוע שהיא שוב זרקה אותך...
|
וכשיגיע האור
ואתה בה תבחר,
אני אשאר בצללים
|
וברדת הליל,
רק אני אל מול הירח.
המלח על לחיי זורם שוב.
|
השמפניה כבר פה,
יש חגיגה...
|
לקחה את היציבות מחיי.
תמונות של תקופת חיים שלמה,
חמש-עשרה שנה. והדמות השחורה מתבהרת.
היא חלק ממני, מחזיקה אותי באזיקים
|
דמעות עצורות,
מול הכאב הפורץ מבפנים.
מאיפה מגיע הרוע?
כל החיוך היפה הזה שנמוג,
שמתמודד עם הרוע
|
הדם שבגופי זרם נגמר מזמן.
וחלקיקי הקרח חותכים את שארית וורידיי
|
"ובעיניה הנעצמות ראיתי את דקות חיי
חולפות."
|
אני אלך עכשיו, ככה עדיף.
זה המילים האחרונות שאמרת.
ונשארתי לבד, בוכיה וכאובה.
|
כי כל יהלום כזה שנופל,
זו נפש שנשחקת
|
"הם מצאו.
ועכשיו ממרום ניסיונם,
הם יושבים, כמו מלכים,
ולי מספרים, שיום אחד אהיה מאושרת..."
|
חברים שבגדו,
עיניים שנפלו, ומבטן לא יעלה עוד.
כאב, עמוק, שמור בפנים.
|
אני כוכב נופל,
ואתה מרים ראשך ומסתכל.
מביע משאלה.
|
"אנשים מסביב מתרחקים,
וגם אני לא מתקרבת.
רק צועקת.
אבל מי מקשיב?
אני שותקת..."
|
אני שומעת אותו
בוכה בחושך הקר
|
ערבוב בין טוב לרע,
לב חנוק ע"י מפלצת מפחידה,
פועם הוא בין שיניה...
|
הוא הולך, מועד ונופל,
קם וממשיך,
ללא דאגות.
|
הרבה חלומות
אולי סיוטים
בערפילי הדמיון
נעלמים.
|
ועיני נתפסות בעיניך,
כביכול לאלפית שניה,
ולבך וליבי,
לעולם לא יהיו עוד,
כפי שהיו
|
ובחושך אתה מתקרר
יחד עם אורך.
אין שום חום.
אין זיכרון.
|
וכששרת פעם מליבי ללבך,
הדמעות פרצו,
לא התמודדו עם הכאב.
|
המבט שלך,
שהרגיש כל כך אמיתי,
מתעניין,
שיקר.
|
מוזר שפעם
אוהב,
והיום כבר
לא שומע, לא מרגיש ולא חושב
|
השניות חולפות,
נשפכות אל תוך נהרות הזמן.
מבט, מילה שנזרקה אל האוויר,
ונבלעה במים של הנחל
|
אהבה הם אומרים
ורק אני לא שומעת,
אהבה הם צורחים
ורק אני לא שומעת.
|
ואתה מסתובב
אומר שאוהב
מסתכל עליה...
היא לא צריכה אישורים
|
רק מבט במראה,
עוד מעט אמונה,
נכשלה
|
"מביטה מבעד לשערותיי.
רואה שיירה של אנשים.
עם עיניים עצומות.
שהולכים יד ביד..."
|
בסיפורים על קופידון
שכחו לציין את החושך.
|
בלילה בסוד אני בוכה.
ורק הכרית יודעת שכואב.
בבוקר בסוד אני צוחקת,
ורק הסובלים יודעים את האמת.
|
"וההרגשה המרקדת שבליבי,
לא תהפוך לכאב,
ושוב לפחד מפגיעה,
מאליך להתקרב.
אז עכשיו יש בליבי החלטה,
רק את ההבעה הרכה שלך אני שומרת..."
|
"חיי הם כסופר פארם,
המהלך על שתיים..."
|
אני מרגישה את העיניים שלך מסתכלות עליי,
את הידיים שלך מלטפות את פניי,
את השפתיים שלך מנשקות אותי,
ואת מילות האהבה.
|
בדמדומי הערפל
השקטים,
היגון נבלע
|
"ואני אשא עיניי למעלה,
ואדמיין אותך,
ואחשוב על אהבה..."
|
העיניים נפתחות לרווחה,
והכל צבעוני מסביב.
פרחים, דבורים, זבובים...
כל מיני מעניינים
|
עוברת שניה ועוד שניה.
ואני מסתכלת במראה,
מסתכלת מסביב,
לראות ששום דבר לא השתנה
|
חלומות זה כול שנשאר
ממך.
כבר לא עולם
גם לא חיים,
רק חלומות, בהם אתה אוהב.
|
קחו אותי לשם, קחו אותי למות,
רק תפרידו אותי מהחיוכים, מצחוקם המתגלגל של הילדים...
|
ולידי מהלכים אנשים,
שלא רואים.
גם הם רקובים.
|
שפתיים נוגות,
חיוך,
ואני.
|
|
|
יותר משנכנסו
אנשי האינטרנט
לבמה חדשה,
נכנסה במה חדשה
אליהם |
|
