|
ילדה אחת שכחה לגדול.
מסתובבים ההורים ביאוש גדול:
"הילדה אינה רוצה לגדול,
רעיון כזה קשה לסבול"
"אני רוצה לגור בתוך עציץ"
לחשה הילדה
"בתוך עציץ אני רוצה לגדול!"
שלומית כהן אסיף
באוהל צומח לנו
נבט של תפוח אדמה
ירוק, חי , מלבלב מתוך
אדמת החול הזאת
|
היא שם, אבל לא מחכה
כאילו רודפת אחרי פרפרים
|
תקראי את עצמך במקום לקרוא אחרים
מילים יפות לאחרים
ומרגישה שלי אין כלום
|
בשתיקה יפגשו גופותינו
ראש אל ראש
יד אל יד
כף רגל אל כף רגל
|
אני מלטפת בעדינות את האוזן שלך
מעבירה אצבע לאורך קו המתאר.
האיבר האהוב עלי אני אומרת
ובראש רץ לי ירוק כהה וטורקיז מתלפפים אחד בשני
|
העולם - חומר ביד היוצר.
אני הוא היוצר.
|
הקשר שלנו מיוחד
אבל בעצם כמו כולם.
|
כמה אפשר להיות לא שלם עם מי שאתה? כמה אפשר להיות שלם עם
העולם כשזה מי שאני? ומי אני?! מי אני?!
די, עברת את הגיל.
|
|
|
מדורי במה זה
בדיוק כמו מדורי
גיהנום.
טוב, לא בדיוק.
האדמו"ר היה,
חזר ומדווח. |
|
