|
שום דבר לא הכין אותי, ושום דבר לא היה יכול להכין אותי למה
שהוא עמד לספר לי.
|
"חשבתי שהכול נגמר", אמרתי ליואב שהביט בי בפליאה. "נגמר?"
שאל. "על מה את מדברת?". תמה.
"אני מדברת עליו, אתה יודע, עליו". הוא הסתכל בי בעניים חסרות
מצב רוח או עניין וענה: "כן, כן אני זוכר, איך אני יכול לשכוח?
את הרי לא נותנת." צודק. חשבתי בלבי. באמת דיברתי
|
מה שמתחיל חייב להסתיים. פארדוקס. רק חבל שבחיים זה לא תמיד
כך. לעיתים, המצב מלווה אותך עד המוות. אולי המוות מסיים את
העניין? לך אולי. אבל בשביל אחרים, זה רק מתחיל. כך העניין
לעולם לא יסתיים. לא?
|
I'm crying right now
Everything seems to be wrong
I'm alone
|
אנחנו חיים בארץ מדממת
בארץ פצועה
בארץ החשופה בפני העולם, אך
סגורה כלפי עצמה
|
אתה נמצא באמצע
באמצע בין כולם
ואתה... בלתי נראה
|
חייבים להסתכם במה שהתחלנו
חייבים לסיים במה שסיימנו
|
חשבתי שזה נגמר,
אבל זה רק התחיל
|
כוכב שכבה,
כוכב שהלך,
כוכב שלא יחזור
|
לאיזה כיוון עלי ללכת?
באיזה שביל עלי לבחור?
מהי הדרך הנכונה?
ואיזו תביא לאבדון?
|
אומרים שאני פילוסופית מידי
אומרים שאני מופנמת מידי
אומרים עלי שאני יפה. מבפנים.
|
מה שחשבת אחרון
הוא בכלל לא שלך
|
בהתחלה זה נגמר
בסוף זה מתחיל
|
חשוב לסיים, ולסיים עד הסוף
|
מחשבות שעפות לי בראש
פרפר ללא כנף, ראש ללא כתף
|
הלבן הוא שחור
השחור הוא לבן
|
לפעמים כדי לחשוב על משהו אחר, שונה לא רגיל לעזוב במנוחה את
אותן המחשבות הרגילות לא חייבים להמשיך תמיד לרדוף אחר אותו
הדבר, אותו עניין, שבעצם, לא משנה.
|
|
|
קרן היופי טמונה
באופי הצדעת
זקפתי |
|
