|
נולדה במוצאי יום העצמאות, אפריל 1990.
בת רביעית ואחרונה-ומשתדלת להיות גם חביבה[:
משתדלת תמיד להיות אופטימית ולראות את הטוב בכל
דבר...[עד כמה שאפשר...]
מוצאת בכתיבה דרך לצאת קצת מהעולם המטורף שבחוץ.
מנסה לכתוב ככה שגם אחרים יוכלו להבין את הסערות
שתוקפות אותה לפעמים, ומבטיחה להמשיך לנסות(: .
מקווה שתמצאו את עצמכם פה..
ויודעת שכל דבר שתגיבו יכול לעזור לה, ולעשות לה יום
טוב יותר=]
[ותודה מראש:P]
נאחזות זו בזו.
תחילה בבלבול.
אחר כך בידיעה. צורך. תקווה
יאוש.
|
אך לפני שעוד הספיקה להוציא מילה -
אחד מאותם משפטים רגילים נזרק לאוויר.
וכמו במן קסם - דממה מחרישה עטפה את השולחן,
דממה חונקת.
|
הם לא רואים
את הניצוץ שעזב את עיניה
|
ולמרות הכאב שכרוך בסוף ההוא,
אני ממשיכה להאמין,
שאולי...
|
לילה, לילה, היא בוכה
לבד מתחת לשמיכה
אבל בשקט, בלי שום קול
כי הכאב כל כך גדול.
|
ואני מחייכת, אך מבטי מפנה
הלנצח תישארי הילדה הקטנה?
|
הלוואי והיית פה בשביל לקרוא את מה שאני כותבת...
הלוואי והיית יודע כמה בכיתי בגללך ....
ולפעמים עדיין בוכה
|
איך נתת לזה לקרות? אני אמרתי לך שהעבודה הזאת תשתלט ותיקח לך
את החיים. כבר שבועות שאני מתמודדת עם כל העול של הבית לבד
ואתה לא פה כדי לעזור לי.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
ר, ר, ד, ר
שוב עיתונאיש
התבלבל... |
|
