[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שש (שצ),  שנולד בא"י ב 1947  הוא בן מזל בתולה,
טיפוס דייקן להחריד ומאידך חובב טבע ובישול.
ששת כותב שירים וסיפורים קצרים  לפעמים נוגים לפעמים
מצחיקים, לפעמים נראים  כמו קורות חיים של אחרים.

המלצות מערכת: אגלי טל,אהבה ממרחקים, אהבה לאלמוג
ים,אפונה ריחנית, א-סימטריה, אוספת חרדות, אל ללא
רחמים, בעברית זה היה משעמם, בצומת, התזרח השמש
במערב, הלכת, חוף ים, חזרי למציאות, כל נדרי, לא
עוד, להאחז ברגע, מיקוד, מהוון את החיים, מגרות לב,
מה נותר לי, ספרים עם כריכה שחורה, סקיצות, על הספסל
שבגן, עוגן, עגורים, ערבה, פיצול אישיות, פרחים
שנפלו, צחיח, רוח השמש, רכסים, שחיקה, שגם, שברי
זכוכית, שחור לבן וצבעוני, תהפוכות החיים, תשליך.

בסיפורת: האוצר, טיפולים

המלצות היוצר: וודו, שלכת, כשתחזרי, רסיסי לילה, מול
הים, זמן העצים, מילים, רוצי נפשי, תשעה ירחים.

בצילומים: חלומות טוסקנה, דממת קרח, כתום, עץ פרוע,
העץ הבודד, נגן חמת החלילים.
בדיגיטל ארט: שלכת בסתיו 2.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אמונה
ענה לי "עולם אינו יכול להיבנות על יין טרם נקבעו כללי מוסר
כיצד לנהוג ולהיות מוסרי."

אגדה
"ומצוות ישיבה בסוכה מנין באה? מפלשתינה או מהקב"ה למשה במדבר
סיני?"

אמונה
גיחך הרב בחיוך, "וממתי אפיקורס כמוך שאינו מתפלל לא בשבת ולא
בחג מעניין אותו שאלות ותשובות?"

"רבי," עניתי לו, "אילו לא היה בי הניצוץ הזה איך הייתה פורצת
ממני כל האש הזועמת?"

אגדה
כל העיניים נסבו לאחור! הליט הרב חוביזה את הטלית על פניו כלא
מאמין ופנה בדרכו אל האיש. והלה ממשיך כאילו הוא על חוף הים
"יאללה גדיאללה!"

מסעות
פורטוגל זו ארץ האינקוויזיציה אז כחלק מזה כנראה כייסו אותי
בחשמלית לבלם, פתאום הכיס שלי ריק!

אוטוביוגרפיה
סיפרו לי, שכל פעם שהיה בא , היה מביא עימו מקלע סטן או משהו
דומה, לקח לי שנים להבין למה היה בלאגן איום במקלט שמתחת
לבית בצידו האחורי, זה שימש מעין סליק זמני.

אוטוביוגרפיה
" האם חל שינוי ביחס שלך לדת ?"
"כן", עניתי ברצינות ובטחון, "נמאס לי מהתפילות שלכם..."דממה
ארוכה ומבט נוקב "הבנתי", אמר ולא הוספנו לדבר.

בלשי/מתח/ריגול
כעת כשהוא מביט באתרוג, חוזרות מחשבותיו אל הקורות אותו בשנים
האחרונות והוא חש טשטוש קל ומעין ערפל אפף אותו.
האתרוג נשמט מידיו...

"רימון!" הוא שומע את הצעקה של זבולון ששכב עמו בשוחת המארב.

ארצישראל
אני אף פעם לא מצליח להבין איך התרנגול הזה שולט בתרנגולות
ואין לו בכלל בעיות, אני רק לקחתי פרגית נוספת מהצד וכבר הייתי
צריך לברוח למדבר מרוב הרעש.

ההשפלה הזו בה הובלתי למשרדו של ד"ר קולמוס בבית החולים לחולי
נפש הראל, זה משהו שייזכר בי לדיראון עולם. כפות עטוף וללא כל
יכולת לזוז.
הד"ר מביט בי, מסתובב מסביבי, אומד אותי ואני חש שהוא מנסה
לסווג אותי לאחד מטיפוסי דירקהיים שלו. אפס, נראה לי שבעת
עיונו בת

פנטזיה
הרים הקיסר את המכסה ונשאר נדהם:
"מה לי אבני חן ואוצרות?" צרח בזעם "אוכל אני מבקש רק
אוכל!!!"
בזעמו הרב שלף חרבו, תפס את הנערה בצמתה הארוכה והניף אותה
מעלה לכרות ראשה.

זאת ועוד ישנו פתגם ערבי האומר על העץ הזה: "מן ברא ראחם ומן
ג'ווא סאחאם", יעאני מבחוץ שיש ומבפנים סירחון.

חוסר אונים
האידליה הזו הייתה יכולה להמשך לעד, אלא שיום
אחד, בבואו לים, ראה אנשי חוק וגדר תיל גבוהה וחדה אשר הפרידה

בינו לבין הים. האיש לא יכל לעצור בעדו וזרק עצמו על גדר התיל.

ארצישראל
אותו ערב ישבנו שם הוריקן שהוא הכינוי של אורי, הצוללן
קריסטיאן שהוא דייג מג'בלייה, הוריקן הוציא מפות צהובות
מקומטות, הביט לצדדים, ואמר, "את המפות האלו קיבלתי מאבי
מארכיון הצבא הבריטי, יש כאן סימני עדות ומיפוי לקיומו של
אוצר מטבעות עותומני שהיה באוניה

פואנטה
למרות היותם כלואים היו מציצים לעולם שבחוץ, שומעים קולות של
שימחה מה שהביא להם רצון עז לצאת מהשבי ולראות את הנעשה בחוץ
וליהנות מהצחוקים הבדיחות והשירה.

ארצישראל
ועונה לי מישהו עם קול סמכותי בעגה ערבית אך בעברית רהוטה; יש
לך על הגמל שלך שני צמיגים מלאים סוליות חשיש ואתה מספר לנו
סיפורים.

מסעות
מה שאהבתי ביפן זה אהבת הטבע, האסטטיקה, כיצד הם משלבים את
עבודת האלים עם נופי הטבע, איתני הטבע והירח, השמש והכוכבים.
הם הופכים הרים כהר פיג'י או הר אוטקה לאלים רבי עוצמה אולם רק
הקיסר היה נחשב לאל חי.

אוטוביוגרפיה
ככה אני מוצא את עצמי בשעות הערב מנגב את השפתיים מהפלאפל
ובדיוק כשאני נכנס לרכב אני שומע שריקה מוזרה בשמיים, כבר
סיפרו לי על זה, הלב שלי מפסיק לפעום לרגע, אני לא יודע מה
לעשות לעצור ולהסתתר או לרוץ הביתה,

זכרונות
ברגעים אלו, תוך שאני נע לאגף המערבי ומביט לקניון העמוק שבין
שני ההרים, התחלתי להבין את המושגים מספריו האהובים של אליסטר
מקלין.

סאטירה
הכי בידור זה לחכות לו בערב עם פרצוף תשעה באב ולאמור לו "יש
לך בעיה", הוא מיד מאדים ומלבין ומביט בך בתמיהה, ואז לענות לו
"לא עשו לך טוב את הביוב" (מבטאים הביופ). "אז מה עושים" הוא
ישאל בדאגה ואז מפרטים לו ומגלגלים חשבון כמה זה יעלה לו,

בלשי/מתח/ריגול
"מה זאת אומרת אנחנו יודעים?"
" אי אפשר לדבר על זה בטלפון"
"מה זאת אומרת אי אפשר? אנחנו מדברים על אישתי"
" אישתך נחטפה!".

אורבני
"טטי, אולי תזמין אותי לאיזה דרינק?" נצמדה אליו איזו בחורה
צעירה
חייך וענה באינסטקטיביות " אם את שותה איתי אני שותה אותך"
" גדול, קול גזעי אתה טטי, תזמין אותי לדרינק ונראה"

פואנטה
ואז כאב חד פילח את גופי אולגה אחזה בי שלא אזוז ואירנייה
העניקה לי עיסוי רקמות פנימי, לא צריך לפרט אני בטוח שהבנתם.

אוטוביוגרפיה
לרגע חשבתי להסתתר תחת טנק..הכאבים החלו להדהד לי בגוף, כל
הלמות הלב גורמות לכאב חד. זחלתי לעבר החובשים, ידיים אחזו בי
לזחל"ם הנפגעים, חלק מהחיילים שם אני חושב היו כבר...מתים.

מלחמתי
ככל שמתקרב היום הזה, אתה מקשיב לקולות ולכתבות, בטח בעיתון
של שבת וערב חג יפרשנו ויבחשו, אם יש לך גם תתבונן בתמונות או
תנבור בזיכרונות.

"דודה מזל, אני יכול לשחק עם ירוחם באבני פלא?", שאלתי בתמימות
האופיינית לי.

אהבה
בלבה " אולי, אם היונה תתאהב ביון תשוב אלי אהבתי".
ואולם לא! היון מביא כל יום יונה חדשה ובסיומו של מעשה האהבים
מסלק אותה בנונשלנטיות מכאיבה

אוטוביוגרפיה
רק דבר אחד: אם הרתמה לא יושבת לך טוב ייתכנו אחד מתוך שלושה
אירועים או שלושתם יחד:
שתצא זמנית מועד ההורים
שהכתפיים יכאבו
שתיפול כמו שק

ארצישראל
, הבנתי מיד על פי ריבוי הצרעות כי נעקצה, רצתי אליה
ובאינסטקטיביות הפשלתי את מכנסיה ותחתוניה, מאתר את מקום
העקיצה בישבנה, מתעלם מהצרחות והאגרופים שהיא מכה בי בחוזקה,

זכרונות
"אתה רוצה להיות בוקסיור," אמרה בביקורת נוקשה. "את לא מבינה,"
עניתי.
אבל אימא שלי הבינה ועוד איך.

בלשי/מתח/ריגול
זה היה אלזרקי על הקו הוא זיהה אותו לפי הקול. אלזרקי היה זה
שממנו נגנב הרכב, זה שאיים עליו. הוא תיאר לו מה קורה לאישתו
והבטיח לו שיקבל אותה ארוזה במזוודה.

ארצישראל
לא תמיד היית ירושלים ככה, מלאת שנאה ופחד, פעם היא הייתה מלאת
שנאה עם פחד...

סופני
כעת נופלת הפצצה. "הוא נמצא אצלנו כבר שנתיים במצב הזה. איננו
חושבים שיש סיכוי כלשהו שיצא מההליך הזה, כל המערכות קרסו, הוא
צמח לכל דבר."

אלגוריה
מהמקום בו אני עומד כעת, אני מעיף מבט למעלה בלהקה
וחושב - אולי, רק אולי אני עגור, אלא שלא נודד בכלל.

ביוגרפיה
הגויים הושיטו ידיים והחלו לזלול תוך שהם מביטים ביהודים
הרעבים . הביטו חמשת היהודים זה אל זה, מישה אל גריק וגריק אל
יוסף ויוסף אל פייבל וכולם יחד אל שמול. הרעב לא הותיר ספק

אוטוביוגרפיה
מאז אני יודע, מי שקולה בטלפון חושני סופה שתהה אכזבה. מכוערת
כמו המאהל המפורק.

אגדה
בהחלטה של רגע הניפה את חרבה על המחסום ופערה בו פתח. מבעד
לפתח משכה את האיש לתוך האולם. מהמעיין דלתה מים לתוך דלי קטן
והתיזה על פניו, משהחל לגלות סימני חיים הגישה לו מים לשתיה.

פואנטה
" מי זה מנהל האירוע שאלתי"
" אני "ענה לי באדיבות בחור עם עניבה
" אין לנו לחם בשולחן" אני אומר לו
" המלצרית מיד תביא לכם" הוא עונה
" בחור", אני אומר לו " תביט למרחב- אתה רואה מלצרית? אני כבר
מעל חצי שעה לא ראיתי מלצרית"

פארודיה
כאילו כשאני חושב על זה כעת אם אתה אשכנזי ואכלת אורז בפסח
בבוא יומך כשתגיע למעלה יתפוס אותך האל ויאמר לך אהה אכלת אורז
בפסח ואתה אשכנזי, קדימה לגיהינום.

אוטוביוגרפיה
קצין הקשר לקח את התשבץ ממני והלך לקרון של הכ"ס, למי שלא מבין
אלו המפענחות. לפי החוק אסור לו להיכנס לשם זה מחוץ לתחום. אני
לא חושב שהוא פענח שם משהו, כי מישהי יצאה משם עם בגדים סתורים
וקיטבג על הגב. ככה סתם בדיוק הגיעה השעה לרגילה שלה.

סיפורשת
" אתה שכנעת את נמרוד לחתום קבע ביחידה הארורה הזאת, לא די
שהיה נעלם תקופות רבות כעת מישהו דפק לו כדור ואתם לוקחים לו
את המחשב! "

גיהנום
שוב הלכתי אל סולי, הוא היה על מזוודות, "סולי" אני אומר לו
"ברקי נמצא כאן אצל אימא שלי". שוב הוא אומר לי "אני נוסע
לריבקי". "אבל ריבקי מתה", אני אומר לו "הם רצחו אותה".

ארצישראל
אני חושב שהצצתי להם, מה יש להפסיד הרי ממילא אני הבא בתור,
הבחורה שכבה שם פשוקה ובכלל לא גילתה סימני התנגדות לרוצח שתקע
בה אתם יודעים את מה.
עכשיו זה רציני, אמרתי לעצמי וברחתי משם צפונה.
בדיוק במקום בו הצוקים מסתיימים וחוף לבן וצחיח נגלה לעיניי
ובקצהו ש

אוטוביוגרפיה
תעזבו אותי ממצב הכוכבים והמפות, לא מעניין אותי איפה נפטון
ואורנוס ואיזה ירח יש לי, אני כבר מכיר את עצמי יותר ממה שהם
מתארים, מה שמעניין אותי הוא ששעון החול זורם, אי אפשר לעצור
אותו, אולי לשבור אותו ודי

ביוגרפיה
בסוף הקיץ הימים הולכים ומתקצרים, בשדות פורחים כבר החצבים,
עמודים לבנים ירוקים זקופים חגיגיים כאלו, כאומרים הנה הסתיו
כבר כאן.
תרצה, תוכל לראות דרך עמודים אלו את השעה לפי הצל.

אמונה
עמד הרב וספר ותוך שהוא מביט בציפורה, "תשע מנות כמספר כוכבי
הלכת בשמים."
"לא רבי," ענתה ציפורה, "כמספר ירחי לידה."


לרשימת יצירות השירה החדשות
סמים
מת לי היום
רק לקחתי
חצי ג'וינט
או יותר

שיר ילדים
עמד הנחליאלי בפוזת איום
טלטל זנבו ונשא נאום -
אדמה זו אדמתי
והשטח רק שלי.

מצב
ואל תחשבי יקירתי
שהמרחק מרחיק
חוקי הפיזיקה או גיאוגרפיה
אינם פועלים

מצב
איש אוהב אדמה אתה
הכל עניין של רצון
ועשר אצבעות.

אהבה
האשליות שלך
לא יפתחו לך שער
לעולם קסום
הכל זה כאן עכשיו

רק דבר אחד לא לקחתי בחשבון
שדלי לא מתאים לבתולה בכלל

יחסים
לפעמים דומה,
את העקרב
ואני האש מסביבך

גורל
כמו המרחק ששמת
בינינו.

אכזבה
והיא בחרה לעצמה
את נסיך חלומותיה
לאותה העת המתאימה
לא במכוון אבל בהחלטיות
היא החזירה את הקלף לשולחן

אכזבה
פעם אמרת, שאני הכי חשוב.

אלוהים
אתה נושא עוון ופשע
יושב לך על כס מלכות בשמים
אינך מאזין לתפילת עמך

כעס
אין בי סימנים כחולים
רק מרגיש כך מבפנים

ביקורת
תהיתי מה גיל הישישה שנפטרה?
ואיך משליכים ספרים לרחוב?

קצרצר
כבה בי הסנה

היכול אדם לחיות ללא אור?
כמו אפשר לחיות ללא אהבה.

פוליטית
אנחנו מתפלשים
בעפר,
מחר הוא יהיה הבוץ
שיוטח בפנינו.

מצב
שִׁלְטֵי חוּצוֹת מַבְטִיחִים לְךָ
מַתָּנוֹת וְחַיִּים זוֹהֲרִים
אַךְ מַשָּא הַחַיִּים מַכְרִיעַ.

געגוע
פַּעַם חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה שֵׁם שֶׁל אֵלָה.
אֲבָל הִתְבַּדֵּיתִי זֶה רַק רֶמֶז לִפְרִיחַת הָאָבִיב.
לֹא הָיָה לִי אָבִיב
וְלֹא הָיְתָה לִי פְּרִיחָה.

געגוע
גם זרעתי מילים
שלא הצמיחו ניצנים.

גורל
הבל החן
ושקר האהבה.

גורל
את נותרת עם האורז הלבן
ואני עם האבנים

גורל
תפילות לא מתגשמות
והבטחות הופכות
אבק כוכבים.

מצב
אספתי לך אגלי טל
במקום הדמעות שיבשו

אהבה
החצי שלי רוצה
את החצי שלך,

מצב
רק את נותנת בי
מבט של דג.

יחסים
מבטי עיניים,
מגע ידיים,
לחשושים באוזניים,
רפרוף קל על שדיים,
נשיקת שפתיים

אהבה
אהבה היא פרח
שלא מאריך ימים.
יפה בתפארתו
נכמש בסופו.

אהבה
תחת עץ הקיקיון, יושב ימים,
מרסק אבני מרה ירוקות.
יבשו כבר תעלות הדמעות,
הפכו לנטיפים וזקיפים יבשים.

כמיהה
תחושות אצבעותייך על גופי
אינן מרפות ממוחי

אהבה
תמיד אזכור את משק
כנפי אווזי הבר,
את מראך הנהדר

עצב
אני מתיר לך
נדרים של אהבה שנדרת לי
לעולמים.

אינטרוספקטיבי
היו ימים
ניסיתי לצחוק
היו שבא לי לבכות
כעסתי, זעמתי
לא סלחתי.

ייסורים
אוספת חרדות
נלחמת עם הרוח

קינה
ומילים שנאמרו
הגירו דמעות
שליש.

תחושתי
מה שהתחיל בתרועה
נמוג כשבר ענן
לאחר סופה
של חדוות יצרים

גורל
החורף לא יביא בשורה
האביב לא יציג פריחה
הקיץ לא הביא תקוה.

מחאה
החזן קורע
"אל מלא רחמים שוכן במרומים"
ודמעה לא רצונית זולגת

מחאה
עד מתי? אני שואל, אבנים
עד מתי כותל מערבי
וקודש קודשים
תהיו כחרשים.

רומנטיקה
אין שם מילים,
אין שם שתיקות,
יש אוסף הרמוני,
של רגשות ותנועות.

אהבה
אסופת המילים שהגשת לי
כמו נתת לי גופך

קינה
שעה שאתה יודע

שנתח ממך לא יהיה עוד

אינטרוספקטיבי
לי אין לי שמים,
גם לא כוכבים.
רק תקרה מתקלפת
סורגים ומיטה.

אלגוריה
כל יום מלקט
גרגרים קטנים
שאת מותירה
בשבילים בם

גורל
בא לי לכתוב שיר שיגיר לי דמעות
כאלו שיכולות להצמיח פריחה באדמת הלס של המדבר

מקום
אצל אבו אלהיג'א במסעדה
לא שואלים מה אתה רוצה לאכול
אצל אבו אלהיג'א בבית בעין חוד
מגישים לך את כל התפריט

מצב
אהבה אינה נחל שוצף וגועש
ובכלל לא מתאימה
לתיאורי הטבע שלי.

עצב
המים ישטפו ארמונות החול
כאילו לא היו.

עצב
תמיד ראית כך
רק אנחנו לא ראינו.

מצב
ושוקולד בטעם נשיקה איטלקית.

אלגוריה
אם האהבה כנהר שוצף
דע כי ממתינים לך
מפלים בהמשך הדרך,

אינטרוספקטיבי
באתי כמדבר
ציה בך מצאתי.

אהבה
ובהיות נפשנו עלצה
שיכורי יין הגפן והפרי
נשב לנוח בצל האילנות
נבחן את הקמרונות

כעס
בוזקת מילים בלי הגבלה

ארוטי
טבע, אדמה, איש ואשה

הרהור
ביום בו לא אוכל
להתכופף להרים אבן
בשדה.

מצב
וסחבק בסבבה מגלגל עיניים

חם כשמקפצים לך פזז או שניים

כולן שאפות שבא לבכות

גורל
אשליות של חיים
על דרכים לא סלולות
מסלול מכשולים
ואני שעברתי שם

גורל
אילו הייתי אריה,
היית הולכת בעקבותיי

אהבה
אדמה אינה אש שתכבה
מים שיתאדו
או אויר
אדמה אוהבת לנצח

קצרצר
זה הזמן לאהבה
ואין מחסומים או חומה
שהקרניים לא ינפצו.

מצב
בפנים אתה רגיש
כמו ילד הנאחז
בסינור של אמא.

מצב
ונוס העניקה לך
את כל היופי שאפשר,
גוף של אלילה.
אל תאכזבי אותה

מצב
לחופש נולדת ללא כבלים ואיסורים
כעת את רק בוררת לך את המילים.

כמיהה
בסופות חמה
וירח שחור,
גלי חום

גורל
בשירה באת אליי
יפה כאפרודיטה,
כנצנוץ כוכב
הארת לי הדרך.

אהבה
מה שאביא לך,
מושיטה יד ודוחה.

אינטרוספקטיבי
אילו הים היה גווע
וסערות אין
איך היה נראה העולם?

געגוע
בצומת בו נפרדנו
זלגה לי דמעה,
עוד טרם פג טעמך
רציתי שוב לפגוש מבטך

אהבה
אפילו גשמי הזעף
לא ימלאו לי
את האקוויפר
שהתרוקן מאהבה.

כמיהה
ואז כבועת סבון צבעונית
את נעלמת כספינת חלל בדיונית
מותירה אוסף שברי חלומות

כה בשלה את,
שמימית
מניפותייך נישאות
מלטפות

תחושתי
אוספת את חוטי העצב שלי
טווה מהן פקעת מסביבי

ייסורים
נחש מפתה אותי בשסע חווה

ארוטי
הים לוחך בך גלים
אדוות לבנות שוצפות

ג'ננה
מה את מתנהגת כאן
כמו קזוארינה דקיקה
מתנשאת כאילו את
אלה אמיתית

ייסורים
את מפזרת גרגרי מלח

גורל
עד כמה תנסה,
לעצור את צעדי הזמן?

אהבה
בהינף מכחול אצייר,
פרח עם עלי כותרת.
בשני הינפים ,
אגרטל מקומר.

רומנטיקה
הדייגים האלה, את אומרת
אין להם מושג במקלדת

גורל
רק אני,עומד לבד,תוהה על דרכי.

ארוטי
כמה שתתן לה עוד
היא רוצה.

אהבה
דברי אלי
זה כואב כשאת שותקת
אני שומע רק נשימות
כל כך רציתי לשמוע צלילים.

מצב
וטנק המג"ד
שרוף ללא צריח
שועטים לתוך תאי הזיכרון
עד אחרית הימים.

סירפדים לא צורבים
במקום בו אין כבר רגש.

יחסים
היכן שנגמר הים
ומתחילים הצדפים,
היכן שנגמרים הכבישים
ומתחילים החולות,

עצב
הפרחים האלו כבר לא יפרחו.
כל כך הרבה כוכבים מתים בשמים

מצב
תוגת המילים שאמרת
כמרכבות אש על עננים אפורים

אהבה
הגלים רוצים לגעת
והים עוצר בעדם,
תנו ללבבות להשאר
תנו לאהבה לפרוח.

אהבה
בלגונה נסתרת מוקפת חלום
מונחת צדפה עוטה בדר

גורל
יין לבן ובשר סרטנים
מול הים מביטים בכוכבים
לא מבטי עיניים
לא מילים.

געגוע
השנים חולפות
כשתביני ותרצי
כבר יהיה מאוחר,

מחאה
מוזר לראות
איך צמח רע
נאחז באדמה,
זו שלא הצליחה לשמור
על מקומה,

ארוטי
הניפי דגלך,
ואתחמק לחדרך
אחלוק יצועך,

אהבה
כשחזרתי העצים
דמעו איתי
לאור נצנוץ פנס בודד

אהבה
אילו רציתי
לאסוף לך שיבולים
לעיטורי ביכורים
הייתי מקדים
לקציר

ייסורים
בלילות שחורים שולחת,
אלמנה שחורה ארסית,
טווה קורים סביב גופי,
משתקת תאוותי.

גורל
כבה בי הסנה

רומנטיקה
ונוס מתרחקת
אך לא מתקררת
היא כבר לוהטת
לקראת מאדים.

כעס
מה כבר חשוב
קיר אבנים
עם שמות

מחאה
אין כבר נקודת משען
להזיז את העולם
לשנות.

גיהנום
כְּבָר חָלְפוּ חֲמִישִּׁים שָׁנָה
כְּמוֹ הָיָה זֶה אֶתְמוֹל.
הַזִּיכָּרוֹן
בֵּין הזחל"מ שֶׁהִתְפּוֹצֵץ לְצֹמֶת

מצב
זוגות שקרנים הולכים יד ביד,
בטיילת לשפת הים.
הוא בוחן יעדים
היא נאחזת בו.

אהבה
החיים בלי אהבה
כמו צמח במדבר
בלי מים.

גורל
זיכרונות הימים שהיית לי
נושרים כפרחים אדומים
מעץ שלא יכול היה
לשאת את פרי אהבתו.

עצב
זיק אבד לך בעיניים
כבר אין ניצוץ.
זה לא אותו מבט
גם לא חיוך.

הומור
היום כשישבתי לי בסלון
התרומם לו פתאום
תום.

געגוע
אוסף שיבולים לאלומות
אוגד ימים לשבועות

אהבה
ריסקתי את השעון
גרסתי גם לוח השנה
אולי זה בכלל לא עניין
של מרחק וזמן.

חבלי זמן נפרמים
כחוטים דקים
מחוברים, מתפרקים,

ייסורים
מי שמך אלוה או שטן
לשתול שאת בפעוט קטן.

געגוע
שבע שנים עוד מעט יחלפו
והסיב יתרופף
יתנתק
ואמות.

ייסורים
חיינו חולפים על פני הזמן
והוא נאחז בנו יד ביד

אהבה
וקרני פז זהב
ירצדו על גופך

ארוטי
נפי החול
מבגדייך הסתורים
עת שכבנו בין הגבעות,

אהבה
חיבקת אותי בתשוקה
כאילו היינו אדם וחווה
אדם וחווה
וחטא מתוק של אהבה.

ארספואטיקה
מאחדים הכנתי כלים נאים
מאחרים חרבות וכידונים.

בדידות
ואת שם רחוקה
לא מושיטה לי
יד

קינה
יבש החציר ואין ציץ
חלפו ימי הגדיש
רק המגל
והקוצר.

קצרצר
לפעמים אני חותך
את האצבעות

מצב
מה לך חרפושית למזל
נתת לו ליפול משני ידייך
שאחזו בו בחום.

האדמה בוץ,
עד לאן נשקע
ואין כבר אחיזה,

מחאה
מנסה לרוץ נגד מחוגי השעון,
לשחות נגד הזרם בנהר,

אכזבה
מה טעמה של אכזבה?

גורל
ציפורים מענגות
נדדו לדרכן.

אהבה
תגידי לי ילדה
מה את רוצה
כי לי גם נוח
עם אהבה קרה.

בדידות
החשכה לופתת
דוחקת באור

אהבה
הגיע הזמן מחדש להתחיל
אל תעמדי לי כמו דחליל
אין לי מאהבות אחרות,
ממך נותרו זיכרונות.

ירח לילית וראש דרקון
שמש וארץ מצליב לאסון,
קור מפזר מרחיק הקטבים
לבה רותחת ואש מבפנים

ירח לילית וראש דרקון
שמש וארץ מצליב לאסון,
קור מפזר מרחיק הקטבים
לבה רותחת ואש מבפנים

יהודים שנרצחו
רק משום שהם יהודים
בעולם שאין לו אלוהים.

רומנטיקה
השמש שצרבה בך
הותירה סימני כתפיות שלא השלת.

געגוע
יש כל כך הרבה סימנים
ראיתי את המפה
סבך מכשולים
עגלות, דובים וסרטנים.

אכזבה
הכוכבים בשמים מאירים נתיבים
יש האומרים גורלות קובעים.
ואני על הקרקע אבדה לי דרכי
אין מי שתאיר לי לילות חשוכים.

מצב
הכינו את הפתילות, הכינו השמן
יושב בסתר עליון יביא ניסים.

כעס
המילים שלי כלונסאות
ושלך פטיש אוויר.

אינטרוספקטיבי
והיה אם למשפט אעמוד
בקוריה מול נרות שחורים
אעטוף גופי בתכריכים
מוכן להשיב את נפשי לאלוהים

עמודי חצב יבשו לאיטם,
רק אדניות פורחות
ועלוות העצים ירוקה
כמו לא היה סתיו.

כמיהה
אבל אחרי היחד בא הלבד
הטעם הטוב הולך ונמוג
כמו השיא שחלף

גורל
עת תחלוף סופת האבק
ונסיר החול משערך
נביט האחד לתוך העין
נגע יד ביד או בשד.

כשתחזרי ,
לא תמצאי אותי
אולי השם והכינוי יהיה זהה
אבל האיש מאחוריו יהיה שונה.

איך נגדעו חלומות
והם רק נרקמים.

גורל
לו רק שמעתי
את לחישות הסוסים
את קריאת העורבים
וקולות ינשופים.

ארוטי
מהדקת גופך כמגנט אל קוטב
תשוקתך נוגעת מבעד לבד

הרהור
לילה רוכס
אור אחרון
בין ים לשמים

ייסורים
לעולם אינך יודע
לאן נושבת הרוח
לפעמים אני תולה
פעמונים שיצלצלו
והם לא זזים
לא זזים.

אהבה
נשמיע שאגות של אריות
ואת תהיי הלביאה
אביא אותך רחוק רחוק
מקום שלא היית בו מעולם.

גורל
התה המתוק שאת מגישה
לא מסתיר את טעם הלענה

עצב
מים ואבן חד הם
ולב מאובן
נוצר.

גורל
מה את מגישה לי
שפתיים קפוצות
לנשיקה?

גורל
מאי אומרים לי
הוא שם של אלה
ואת היית האלה שלי
ונותרתי רק עם השאלה

אינטרוספקטיבי
מילים שיוותרו לדורות
נכסי הרוח.

אהבה
מצאתי דפים ורודים
שכתבת,
מקומטים כפרח הלוטם
ריחניים.

מצב
חבצלת פושטת שמלתה,
לבנה כביום כלולותיה

מצב
מחוג מראה צפון
רוצה הכל לשכוח
ירד כבר המחסום
מרגיש כעת כבר נוח

תחושתי
לפעמים אני שונא אותך
לפעמים אני מתגעגע
לפעמים אני בוכה
שתינוקות מתקנאים בי.

אהבה
ממול זוגות אוהבים
ולהקת סרדינים מוכספים
משתוקקים

אלוהים
ריח של טליתות
משי שזור בכחול ולבן
מצהיב.

מצב
יש אש אדומה
ויש אש כחולה
וגפרור שנשרף עד כלות,
זו אהבה או רק כוויה בקצות אצבעות?

הרהור
מילים מילים מילים מילים,
למי אני בכלל כותב אותן אלוהים?

בדידות
שתיקה אינה
דממה של מילים

מצב
בבוקר קמת
הכנסת הדברים
לכביסה, הלבנת
יבשת וגיהצת.

אהבה
ושום שורה
לא נתנה לי סיפוק
כמו האהבה.

מצב
פעם ראיתי סרט מפחיד
שמו היה FOG

אהבה
על חלון של מכונית
מציירת לבבות
לרקיע השביעי
שולחת חלומות.

געגוע
העץ תחתיו הענקת לי
אהבת אמת ראשונה
בוכה בדמעות שרף.

אהבה
האדמה צמאה למים כעקרב
ואני צמא לאהבה כמדבר.

גורל
כמו חיים.
והרוח כמו שירה,
ואת לימדת אותי שירה מהי

געגוע
החיים חולפים
כעננים מארצות רחוקות
בתנועה, הולכים וכלים
מתקיימים ומתחזקים
ככל שהזמן חולף.

געגוע
כאדמה צמאה לגשם
כך אני לאהבה.

יחסים
רְאִי תַּמּוּ הַגְּשָׁמִים
הַדְּרָכִים פְּתוּחוֹת לְפָנַיִךְ
הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָּאָרֶץ
וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע

תחושתי
לפעמים נדמה החושך
כובש את היום
הכוחות כלים
אך לא לעד,

ג'ננה
הנה אמנית המוות
שולחת לך נבגיה
ואת א זנונית יהודה
פינית מבאישה

גורל
על מזבח סלע אם
אניח צלמיתך
למנחת האל
לא אוכל שוב אל הדביר

גורל
רק צליל קסום
ישחרר לב חסום.
מיתר לי נקרע,
נופץ הכינור,

מצב
פריחת הדרים מחליפה
תפוזים שנפלו באין קוטף
השדות הירוקים
עוטים חוחים קוצים

עצב
הלב בי צורח
העין דומעת
שומע
אל מלא רחמים

אהבה
יש והאהבה אינה פורחת,
המתן לה כפקעת רקפת.

מסלולים מצטלבים
צל מחשיך עולם
נטשה השמש את הארץ
אור הופך אין

געגוע
קחוונים מלאו שדות
והחרצית תזהיב שבילים
אל לב אוהב.

אלוהים
לא עוד תקיעה,
תחבר בי את השברים.
נעלתי דלתותיי בפניך
כי אין בך רחמים.

אינטרוספקטיבי
אבל, מה שהיה היה,
ואי אפשר למחוק,
גם לא לנקות
את המצפון.

ארוטי
כל רצוני באותה השניה
הוא לרדת לערוץ המלהיב
שם בין הקפלים
ארווה צימאוני

אינטרוספקטיבי
אני כבר בן שישים
מה לי ולאהבות
בסגנון נעורים

געגוע
אנחנו כמו חורף במפגש עם אביב
למה נחנוט פרי אהבתנו.

מורבידי
הַקְשִׁיבִי לָרוּחַ שֶׁאֵינָהּ נוֹשֶׁבֶת
הַאֲזִינִי לְרַחַשׁ הָאֶבֶן הַמִּתְפּוֹרֶרֶת
הָלַכְתִּי עַל אֵשׁ שֶׁאֵינָהּ יוֹקֶדֶת
רַקָּ הָאַהֲבָה בִּי ש-וֹרֶפֶת.

ייסורים
הקשיבי לרוח שאינה נושבת
האזיני לרחש האבן המתפוררת

אהבה
אני שומע את קולה
והיא מתקרבת
בתוכי כבר
מתכרבלת

געגוע
מי ילטף את רימונייך
ואני איני עמך עוד.

גורל
עת להט החמה
קציר חיטים,
בדד עמדת בשדות
שלא הצמיחו תבואה.

גורל
בשרב זבחת אותי
לעד.

אהבה
האם כתבת לי פעם שיר אהבה?

גורל
משברי ים גועשים
גרפו ומחקו היותנו שם,
צמיג שחור מיושן

גורל
אומרים מחר יהיה יום חדש
השמש תאיר לך פנים
אני אין לי ציפיות
בוודאי לא
מאלוהים

אינטרוספקטיבי
מהמילים שלי אני מפחד
אלו המושכות אותך אלי
או למילים שלי
לא אלי

אהבה
קיץ סופר את ימיו
מבשיל אשכולותייך
מתיקותם, סוכר.

עצב
פעם בשנה
אני פותח את הספרים
עם הכריכה השחורה
בהם רשומים שמות החללים.

טבע
סתיו
משתהה
אין עננים
קיץ חלף
בין העתים

גורל
מַבָּט
נָעוּץ בִּי
כִּסְנוֹקֶרֶת

ארוטי
כשפרמתי את תלתן הכפתורים
נגלה לפני טופח סמוק
אלה ארצישראלית שלי

מצב
מָהֵן חַיָּיו שֶׁל אָדָם
אִם לֹא כְּעוֹנוֹת הַשָּׁנָה
סְתַו חַיָּיו
הַצְּמִיחָה

באין מים יבש הנחל
חדלה האהבה
חדל האדם.

הגות
מָהֵן חַיָּיו שֶׁל אָדָם
אִם לֹא כְּעוֹנוֹת הַשָּׁנָה

חלום
עורבי לילה מנקרים בראשי
מנסים לדלות סודות
הכול סגור חתום ונעול
והם נועצים בי ציפורניים

געגוע
הפינה הזו עם הספסל הירוק,
שם בקטע הנסתר של הגן

גורל
שעון מתקתק לא עוצר
דקה, שעה, יום, עוד ירח
סופר צעדים, מעבר את הזמן

עצב
דפים עפים ברוח
כמו עלים שהצהיבו,
לא עמד לזכותם
מרתף הזמן.

גיהנום
כי כל התענוגות
לא עומדים כנגד
סבלה של אהבה
שהתאבנה.

גורל
תמיד ראיתי דמותך בעננים
מוקפת דמויות מיתולוגיות
חצאי אדם חיה ואלוה
מוגנת על ידי לוחמים.

עצב
שחור הוא צבע האהבה.

ויפרוק המדבר מפיץ מילים כזרעיו
וסביבו חולות הגולשים
אל ערוצי נחלים יבשים
אשר ביתרו את האדמה ואת לבי

בדידות
פֵּירוּרֵי הַלֶּחֶם הַיְּבֵשִׁים שֶׁשָּׁמַרְתִּי -
נִגְמְרוּ.
גַּם הַצְּבָעִים.

געגוע
תשוקות שלא מומשו
החלטות שלא גובשו
דום
אין צעד

ביקורתי
אני לא יודע מי אני.
מנין באתי,
ובעיקר לאן אני הולך.
מי האיש שבתוכי ?

שכול
על האבן הקרה
נותרו זרים
וסימני דמעות.

הרהור
עצי התפוזים,
כבר עומדים ערומים.
אין כבר ריח פרחים.

כמיהה
פרפרי לילה נאספים,
מפזרים אבקני
קשקשיהם הצבעוניים

אהבה
אלוהים
שיחקת לי אותה בגדול

אלגיה
יֵשׁ לִי רַק בַּקָּשָׁה אַחַת אַחֲרוֹנָה,
אוּלַי צַוָּאָה

מצב
כשהגשתי לך
את הזוג המחובר
אמרת זה מיוחד
ופרקת.

מצב
לא חזרתי
עם פרח ביד
גם לא מסר
אליך נועד.

אהבה
צווחת שחף כספי,
טובה עלי אלף מונים
מקולו של שכווי.

כאב
כַּמָּה כָּבֵד לִי הַיָּם
וְכַמָּה נָעִים הֶעָפָר
עוֹלַם מְקַדֵּשׁ אֲדָמָה עַל אָדָם
קוֹל חֲצוֹצְרוֹת מֵרִיעַ

נוסטלגיה
בקופסת התבלינים הישנה
מונחות מזכרות של חיים
דולפין כחול וריחני

מינימליסטי
כמו חוט של זעפרן
המוסיף את הטעם

היו לי ימים של תיקווה
שתושיטי לי יד בביטחה
היו לי ימים שאמרת
שאהבת אותי וחשקת.

אכזבה
תלמים נחרשו בך בקיץ
קוצים סימנו לי גבולות

עצב
עולם מקדש אדמה על אדם
קול חצוצרות מריע
ואני הזבח.

אהבה
אהבתי אלייך
אינה ניצני עץ
בלבלוב פריחתם.

עצב
טיפות נקוות על החול
עת רוחות מלח מתפרצות
צורבות את עיניי.

אהבה
פתאום אין לי
לבד עם עצמי

ג'ננה
יש לי חפיסה של את יודעת
לא שהשתמשתי אבל
כדאי שיהיה לרגע של מזל

שמלת הפרחים שלבשת
מתנופפת ברוח מדבר
בא תרקוד על מרבדים
האביב מעורר לחיים

ארספואטיקה
המילים נמצאות אי שם
בפנים
רק לא יוצאות לאור.

רכסים מכוסי טרשים
הפרידו בינינו.
שכבות של סלע
היה צריך לחצוב.

בדידות
בנוף בתה של סירה קוצנית,
קידה שעירה, לוטם ולענה.
אני עומד על הצוק ומשקיף
על בבואתך נושקת לגלי ים.

אהבה
קווצותי עטו רסיסי לילה
ודודי כולו ערגה

אֲנִי הַטָּעוּת הֲכִי גְּדוֹלָה שֶׁל הַחַיִּים שֶׁלִּי
אֲבָל אֲנִי לֹא מַצְלִיחַ לְתַקֵּן אוֹתָם

יחסים
כאשר הקומקומון נפל,
והוא נשבר לכמה חלקים,
ישבתי בסתר שעות והדבקתי אותם.

יחסים
וכשאת מתרגזת
את מפזרת
ואחר כך ברוך
מלקטת.

גורל
נוטל שברי חרסים
כאוסף את השברים חיי

גורל
אוספת שיבולים
מאגדת,
ואז מטיחה אותם לאדמה

ואת שאמרת
כי בגרת
שולטת בגלים
סערת.

תחושתי
עורג אני לחוש
אצבעותייך מכבות לי
את האור האחרון בעיניים.

גורל
רק קורי המשי
שנטוו מחזיקים.

ביקורת
האליטה בשלטון
והעם ממשיך לרטון
הרש עוד מתרושש
ממוצע כבר התבייש

ארוטי
לו יכולתי
להסיט שיערה
לקלף את המוץ
ללטף פלומתה

ייסורים
קיץ נותן בי אותותיו
שרפת אותי
זה ברור.

גורל
עברתי את מישורי הרוח
צוק הר חלק עמד בדרכי
שוב נחסמו לי נתיבי חיי

גורל
שומע שירים וחושב
ידעו להתאים לי מילים.

אלוהים
הכסילים היינו בעיניך שתולים בביתנו על כסיות משי?

אלוהים
ירח עומד יום ולילה ברקיע כפוקח עין
ואין בו אלא אדמה חרבה.
לירח אין מענה לעובדי הכוכבים,

אלוהים
אדון עולם הנה בני ישמעאל
מתפללים בצריח, מעל חרבות מקדשך.
אבד כס מלכותך לעולם ועד.

אלוהים
אין משפט וצדק? מלאה הארץ רשעים,
מדון וכוחות החשכה לא כלים.

אלוהים
אי משפט הצדק?
מי ישלם לרשעים
ומי יכרה להם בור
מי ייסרם?

אלוהים
תבל בראת ונתת לגויים,
על מקום קודשך ניצב מסגד לשונאי עמך

גורל
אהבה שפרצה
כשלהבת בשדה קוצים

אכזבה
כיצד יאחז אדם
בתקווה?
והריק,
משתלט על המחשבה.

געגוע
יש ימים ששלוה בי מופרת
בימים שהתשוקה מתעוררת
בלילות אני חולם חלומות
רואה אותך ומתכנן תוכניות

עצב
על עלים יבשים של שלכת,
כותב לך מילים מהלב

מורבידי
למדתי כבר לאהוב
אותך
מוות

אהבה
לא הייתה לי כוונה לקטוף
ובכלל מה את מבינה באהבה?
כי את נתת לי אהבה
שאין לה תיאור בספרים.

ייסורים
התעברת בתוכי זמן רב
כעת יש לי הרעלת דם
שמחה כבר לא תהיה
כאן.

רומנטיקה
וכששמש שוקעת
שקיעה אדומה
מעטרת רקיע

עצב
אין גשם בקיץ
אלו דמעות

מחאה
לא אבוא שערייך ירושלים
בנעלי בד וקרעים.
לא אשרוט ידי
בבכי מרורים באבנים.

מחאה
מְקוֹם הַמִשְׁפָּט הוּא מָקוֹם הַרֶשַׁע
מִתּוֹכֵךְ יָצְאָה ש-ִנְאַת חִנָּם

גיהנום
חָשַׁבְתִּי הַש-ַק מָלֵא בִּפְלָדָה
אַךְ הַמַכָּה הַזֹאת כָּאֲבָה

מצב
ימים חולפים
אין שינוי
שקיעה
הופר השקט

רומנטיקה
בשדות הפרגים האחרונים
זועקים באדום למים חיים
לו צמחו על אהבה
היו פורחים כל השנה.

בדידות
אפשר היה לחתוך את האוויר
לשמוע את עלי הכותרת נסגרים

סף המדבר המוריק
יבש בבצורת,
עוטה גלימת תכריכים

תחושתי
אין גבר בחייך.
ואין מי יגע בשדייך

גורל
הכל כאן יבש
חם ולוהט
נותר לי
צוף הרדוף.

מינימליסטי
בחלומי ראיתי תמשיח
מבעד לשדרת עמודים

קצרצר
עטפי אותי
כמו צל הרים על עמק

אכזבה
מה שפרח בקיץ
נבל בסתיו
קפא בחורף.

אלוהים
ריבונו של עולם,
עומד אני לפניך
על הצוק מול הים
משליך אמונתי למצולות

אינטרוספקטיבי
שוב הריעו קולות השופר
פיתחו שערי שמים
שנה חדשה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אתה מצלם טוב מאוד
אבל נשארת בן אדם
בן אדם שלא מתנשא כאילו כל האחרים פשפשים.

היפרדות
תכניסי לך טוב טוב שההפסד הוא שלו ושלהם, אל תבקשי על נפשך
מהם, סיימת להתחנן. את עשית את שלך. כעת תני להם ולו לנבור
בנשמה שלהם בלילות.

כפוטיה באת אלי חרש ושערך היפה
שערות שולמית, לשון האפעה דברייך

הרהור
הידיים שלי כל הזמן נוברות באדמה
בכלל לא מעניין אותי אם יש עקרבים
או אפילו שברי זכוכית, הרי גם שורשים
של ידיד החולות יכולים לפצוע.

רק פעם בשנה הוא עובר כאן הקטר הזה ואז הוא צופר את צפירת
האימה הזו ותמיד באותו היום ובאותה השעה. בעת הצפירה הזו אני
נעמד דום כמו כולם, הדמעות זולגות מעיני מאליהן

משל
הטוב זעק לשמים ואלו האפירו מרוב צער והעלו עבים אפורים כבדים
וככל שהשמים בכו גדלו הצמחים הרעים.

ארצישראל
אולם כאשר עומדים ומתבוננים מגלים עולמות נסתרים משהו, שבהליכה
שגרתית סתמית לעולם לא תבחין.

היפרדות
די לי מלינוק רעלך, הלכת,
מדוע זה שבת?, לא מצאת
איש תחתי, אל תשילי המפרש
מתורן ספינתי הפליגי לך,
אל תשובי עוד

אינטרוספקטיבי
אתה רק צריך לבחור את הנתיב שלך, או לדעת שלא ניתן לגעת
בכוכבים אם זו הדרך בה בחרת.

יסורים
אני זוכר את כל המילים שלך
אני מתחבט בהן, מערבל אותן
פורס אותן, קורא ושוב אוסף.

אינטרוספקטיבי
אולם השכנה האוזבקית פתחה עלי פה, איך העזנו לנער את השטיח
מהמרפסת כך שהצעקה שלי נחנקה יחד עם התריס

אינטרוספקטיבי
אנשים משתגעים כי פתאום נהיה להם טוב. הקו הישר הופך לזיגזג
בצורת שן משור עם שיפוע כלפי מעלה. כל יום נקבע שיא חדש.

אינטרוספקטיבי
אולי הסוד הוא במוטיבציה, אם אין לך סיבה לדיאטה אתה מנחם את
עצמך באוכל, אוכל תמיד יכול לפתור בעיות. כשאתה כועס, המצאי
במקרר יכול להרגיע.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
בין ביאליק וטשרנחובסקי
כתובת על הקיר
"אנשים אנוכיים בקופסאות"

בגלל שחיברתי לבד את הלוסטרה החדשה בגזוסטרה שבחוץ על יד
הסלון ועכשיו צריך לקרוא לחשמלאי שיבוא מהר על המוטוצייק שלו

נחל חייב לזרום
אסור למים לעמוד!
הנחל שלי נעצר!!!

אינטרוספקטיבי
מילא נוותר על כמה גרגרים ונסתפק במה שנותר


לרשימת יצירות המסה החדשות
דת
פרשת לך לך היא תחילתה של הציונות. בא האל בעצמו ובכבודו ואומר
לאברהם: "לך-לך מארצך וממולדתך ומבית אביך, אל-הארץ, אשר
אראך". מילא אילו היה מראה לו את שוויץ או אמריקה, אולם לא!
הוא שולח אותו לרעב לארץ כנען.

דת
דבר מוזר קרה, הילדים צחקו והמבוגרים רטנו, וכאילו יצאה בת קול
מהשמים ואמרה: "רבי, זכור את משה רבנו והברכות אשר ברך את בני
ישראל, ברך ולא קילל גם לא כעס".


לרשימת יצירות הקומיקס החדשות
שירה מאויירת
אל היצירה
את זנית כרמל
למען בצע בצע


לרשימת יצירות הצילום החדשות
צבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה
בהמשך לכל העולם במה..

דיגיטלי
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

טבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

נוף
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

טבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

טבע דומם
אל היצירה

נוף
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

חיית בר
אל היצירה

צמד תמונות
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

עירום
אל היצירה

סידרה
אל היצירה
צילום דיגיטלי

טבע דומם
אל היצירה

פורטרט
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

טבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

טבע דומם
אל היצירה

צבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

צבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

צבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

לילה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

טבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה

טבע דומם
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

חיית מחמד
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה
אדמה, מים, טבע, נוף

סידרה
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

טבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

עירום
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

טבע
אל היצירה

עירום
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

טבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

טבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

צמד תמונות
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה

טבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

סידרה
אל היצירה


לרשימת יצירות הציור החדשות
טקסטואלי
אל היצירה
קמיע נחושת שבצידו האחד מצוייר חמור על רקע של סברס ובצידו
השני כתוב "הצלח"


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה


לרשימת יצירות ההקראה החדשות
שירה


שירה


שירה


שירה


שירה


שירה

לא עוד תקיעה
תחבר בי את השברים.
נעלתי דלתותיי בפניך
כי אין בך רחמים.

שירה


שירה


שירה


שירה



לרשימת יצירות הסרט החדשות
הופעה מצולמת

הופעה מצולמת




אל הארכיון האישי (113 יצירות מאורכבות)
תודה לך,
אלוהים!



חרגול נפרד בעצב
מאשכנזי שעיר


תרומה לבמה





יוצר מס' 6796. בבמה מאז 9/10/01 3:58

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לששת שצ
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה