|
Some were decided, Some were not,
A few looked away, But none forgot
/ Death
פעם, האיש הירוק והאדום ברמזור התחילו לריב.
כל אחד רצה לדלוק, אך השני לא נתן לו.
וכך הם רבו שנים מספר והאנשים לא ידעו מתי ללכת ומתי לעצור.
|
היא עלתה על הרכבת, מסתכלת על אמא שלה.
הדלתות נסגרות אך היא עדיין מוצאת חור כדי לראות אותה.
אמא שלה בוכה, אבל היא לא מבינה למה.
היא נעמדת בפינה של הקרון, ומתחילה לבכות.
|
השקט של האפלה מעורר בי מחשבות
|
אני מתחיל לחשוש מהגרוע מכל,
שאני לבד בעולם,
שאין לי למי לחכות,
אין לי טעם לחיות,
אבל אני עדיין עומד פה.
|
|
|
כל כל כל כל כל
כל כל כל כל כל
כל כל כל היום
אני מנקה את
הבית וזה אף פעם
לא ניגמר.
יאסר מבטיח
להגיב (ולנגב) |
|
