|
היא נולדה ב- 1985 וכילדה תמיד אפפה אותה רוח
מסתורית של ייסורים, היא חייה בהגיון טוטאלי, אך
לעולם לא הייתה שלמה עם עצמה... הוריה, שתמיד הפצירו
בה ללמוד חשבון והנדסה, כי ככה- לא הבינו אותה
לעולם. היא הייתה כעכביש בתוך צנצנת...סגורה...לא
בגלל שרצתה בכך והרגישה נוח...לא ולא...אלא בגלל
שהעולם בחוץ היה אכזרי מדי, קטלני מדי...
יום אחד, כשההורים היו עסוקים בניפוץ הצנצנות שלהם,
ניפצה גם היא את שלה.
גילתה היא...הילדה, את העולם שבחוץ,נחשפה סוף סוף
לאמנות שבה, בכל המובנים האפשריים...
וכעת היא חייה...כפי שהיא רוצה, אמנם חיים לא
מושלמים, אך היא נלחמת על כל דקה...מלחמותיה פרטיות,
כך גם המערכות, אך היא תשרוד.
משום שהיא יודעת כמה קשה שם בחוץ,
היה הרבה יותר קשה שם בפנים.
הילדה שהרימה חרב.
זהו המשך אפשרי לסיפור "הנסיך הקטן" של סאנט אקזופרי.
כתוב באנגלית, בשפה קלילה.
|
Surrounded by fake faces
Alone I march ahead
Preoccupied by traces
Of you, the walking dead.
|
Fumigate thine damn old space
Before they take me to the gallows
|
הרגש ממלא כל שבריר של תחושה
ההגיון מאבד את רצועתו
|
עת גיליתי גורל, עת נגלה בעיני
חלקיק אושר, מתרבה וגדל
|
disguise my guilt with lame excuses a pure obsession
- just a dream
|
תום ימי העצלות, ריחות החלב וצוף השרכים,
המפוזרים ברחבי תל-אביב ההומה,
|
אני זה זה...האילם עם התשובות
ומי את?
אני רק גולם.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
שום סיכוי,
בחיים לא!
סוכרזית
החיננית, עוד
שנה בלי ביקיני. |
|
