נשמות יקרות!
אין שום יאוש בעולם, זו לא סיסמא זו המציאות!
כל כך הרבה נשמות אבודות מחפשות את האמת, עקרו אותנו
משורשי היהדות שלנו, הולבשנו כגויים.
מי היו הסבים שלנו? כמה דורות אחורה, מי היה מתאר
שזו תיהיה מדינת היהודים? היהדות ככה לא הייתה שלושת
אלפים שנה, היא לא הייתה מחזיקה. התקופה הזאת, של
גאוה ותאוות, מינות ואפיקורסות, שקר ואשליה, ניבאו
עליה לפני אלפי שנים. יהודים קדושים לדורות פחדו
שיוולדו בתקופה הזאת בגלל החושך שיש בה. כל מי שדורש
אמת מרגיש זאת. לא כולם זכאים לחזור בתשובה, צריך לב
בשביל זה, צריך ליהיות אמיתי.
חוסו על ישראל, חוסו על נפשכם, תחזרו בתשובה.
הבעיה שלנו היא שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים, וזה
סותם את הלב. ברגע שיפתח, האור לא יפסיק לזרום בע"ה,
שנזכה לגאולה מהרה, אמן.

למנצח משכיל לבני קרח:
כאיל תערוג על אפיקי מים
כן נפשי תערוג אליך אלקים:
צמאה נפשי לאלקים
לא-ל חי
מתי אבוא ואראה פני אלקים:
היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה
באמור אלי כל היום
איה אלקיך:
אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי
כי אעבור בסך אדדם
עד בית אלקים
בקול רנה ותודה
המון חוגג:
מה תשתוחחינפשי, ותהמי עלי
הוחלילאלקים, כי עוד אודנו ישועות פניו:
אלקי עלי נפשי תשתוחח
על כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים
מהר מצער:
תהום אל תהום
קורא לקול צנוריך
כל משבריך וגליך עלי עברו:
יומם יצוה הויה חסדו
ובלילה שירו עמי תפלה לא-ל חיי:
אומרה לאל סלעי
למה שכחתני
למה קודר אלך בלחץ אויב:
ברצח בעצמותי
חרפוני צוררי
באמרם אלי כל היום
איה אלקיך:
מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי
הוחילי לאלקים כי עוד אודנו ישועת פני ואלקי:

תהילים פרק מב

סדר עדיפויות הרבה פעמים שאלתי את עצמי מה המשמעות של המצב הזה. אני, בעל חיים ממין א', מחזיק ברצועה בעל חיים ממין .. ד' נגיד. אין פה שום יצר השרדות, שום כלום. סתם.. הדבר שהכי גרם לי לחשוב על זה, זה הפעמים שבהם הוא מסתכל על כלב אחר, ככה מרחוק, הוא יודע שהוא לא יגיע אליו

אהבה היא התשובה? אהבה מבט אחד נוקב שכאילו אמר אוצרות מלים בעיניים שלך מצאתי את אמת הנעלמים מה שהיית מה שהיוות מילא אותי כליל יכולתי רק להתרכז בנשימתך מנגנת לי את הצליל

דף ריק הדף הזה התמים, הלבן. והוא לא חבר ולא בן ברית כי אם אויב, מלא בריק ובאין וכלי המלחמה היחיד שלי הוא העט, ובאמצעות הדיו אני מנסה למלא את מה שלא קיים ואף פעם לא יתמלא, כי המלים הן ריקות, כאילו שלא נכתבו אף פעם