[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על שרית פישלאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי שרית פישלאל היוצרים המעריכים את שרית פישל
"היא זאת עושה ממחוזות פלונים
תפשיט את העולם מכל זניו בכוח
ותלבישו שמות וגורלים שונים
המתחמקים בלאט מן החושים למוח"
הרדינג.
"לכל ברכת איתן נותן דמותו מנגד.
רוח חיה ואש לחימה
ומילים שהיא משנה מדקה לדקה".
פישל.
היא נולדה ב-1976 בקרית חיים מערבית
לאורך מפרץ חיפה בלילה סתוי
חלפה כרוח סערה על פני שנים מכרעות
וצללה אל תהומות הנשייה רק כדי ללמוד בסוף...
שהסוף הוא תמיד התחלה.
היא העירה משנתן מפלצות קדומות
עמדה קטנה מולן,
ובידה עט נובע מעיין מילים
וצחוק.




לרשימת יצירות השירה החדשות
עצב
סימן שאלה שנותר בדממה
אחרי ששמו גופתך באדמה
ולמה גדול שחולש על הכל
אינו מותיר נשימה

הגות
ויאמר השם לך לך מארצך אל האדמה שאני קורא לה בשמה
ויבואו פרשנים ויזמרו פירושים על אל האדמה ועל שמה
ויריבו עליה כל האנשים וקולם ישבור את האדמה לאלף רסיסים
ויבוא השם ויביט בכאב וילחש
אדמה שאין לה אם ואב...

לעת ערב רוחות נשרפות
ונושפות בגבי יללה עתיקה
אני קוראת במחוגי הזמן

על מטוס כתבתי את שמי
והשמיים בו בוערים
אין זמן מספיק בים

געגוע
זמנים שאבדו - האם יחזרו, תוגה נשארה
לאסוף את שברי עלומיי
ים שלוקח בסחיפה אחת את כל החול שבעולם
שעות בכיתי על עזיבתך ימם בכיתי על עזיבתי
אני שומעת עכשיו את השקט שבתוך הראש שלי.

דיאלוג
"והשמים הם עיוורים"
אמר לי אז האיש
"הם לא יראו עוונותייך"
"אבל יראו פחדים?"
שאלתי בחשש, ידעתי הם רואים

אינטרוספקטיבי
הגיפי התריסים בלילה
פן יכבה הנר וידום.
השאילי לי את מלבושייך
שלי ממני נעלייך.

געגוע
פינת חמד שלי ישנה
קורי עכביש בך ואת מצהיבה
ומילים בך אין וכולך עתיקה.
ההייתי או חלמתי חלום.

אהבה
טפטוף אלים של גשם
לא רוצה ללכת
ישבתי על המדרכה
ואת אספת את שברי נשמתי האסורה

השתיקה הזו לא פוצעת לי את הנשמה
היא מבינה, אך יגונה מעיב על

הגות
את עיניה פתחה הילדה
אט אט השילה עורה
הדרקון בתוכה
אש יצאה מקרבה

ואם תלכי - אנא אלך?
ואם תלכי ילדה קטנה
איך אשמור עליך
כשחושך ועלטה

ייסורים
את כמו ייאוש שקט אילם
שלא יודע צעקה
את כמו מילה בלי הקול
את כמו כנף בלי ציפור

חמשיר
קול קורא בשמי
זאבה בלי שיניים
עם לב מלא חמלה
לא הדם ולא אדם
לא יטיבו עמה.

קינה
בילדים שנופלים ילדים עגולים
ילדים מכל מני צבעים
עננים אפורים שצובעים הקברים
ח"י שנים מת שנים ילדים.

ייסורים
ילד שקוף שהוא כולו אני
בדמות שברי לבבי.
דיאלוג עם משהו שלא נולד
סמל לכאב שאין לו אם ואב.

כמיהה
אלו הימים שמגיעים
כמו אותם ימים נוראים
בהם אני נזכרת מבפנים
באותם פנים, זמנים אחרים.

הגות
כל מילה שבירה
כל דמעה דלוחה
כל רגע של כמעט
כל מכתב מקומט

קצרצר
עיגולים של שמחה
כפות של ילדה קטנה

בדידות
ויש לו תקוות
חלומות אבודים
רק הוא עוד יכול להאמין
שיש לו עם מי לדבר בצד

הגות
לא תדע לעולם איך חיפשתי
וכשחשבתי שכבר מצאתי
פתחתי ת'עיניים וראיתי שזה
רק אתה.

הרהור
הנצחה נדירה של תובנה
קיבוע זמן בתוך החוויה
הענקת חיי נצח למילה, לעצמך
נשיפת אוויר ריקה

בלדה
וכשהוא מתייאש
ובצעקה לוחש
לאוזניים ערלות
אני יכולה פשוט לבכות.

חמשיר
מפלצת יפה אולי יותר עצובה חומקת בלאט
הם אמרו "תהיי מפלצת" אז היא היתה
כשהחיים הולכים לישון וכל האורות נכבים
מפלצת יפה הולכת יחפה על גלים הומים

הרהור
שירים שהם מצבור גמגום וחוסר הבנה
שיותר דומה לשפיכה מוקדמת
ולא לזיון של המאה.

עלה עצוב בסתיו
חיוך עלוב עכשיו
ליטוף נרתע מלגעת
ילדה מה את בכלל יודעת

זוהי אדמתי תמיד. אדמת ילדת ותום.
זוהי חדוותי מאז ימות עולם.
זוהי מלכותי ובה אני מלכה
זוהי ילדותי. וילדותי האבודה.

ייסורים
הבא לי את השמש, האור, הכוכבים
הבא לי את גן עדן
את כל המלאכים
הבא לי את גרמי שמיים את כל עוונות קדומים
הבא לי את הילד הבא את אלוהים.

עצב
יום של כלום מבחינת הישגים
מינוס מה שכולם בטח חושבים
שווה לעוגמה וביזוי ואשמה
כל האוכל שממנו צלנפשי ניזונה.

הרהור
מעולם לא הבנתי מכל שנתתי
מה מזה זוכה ומה מזה הוחזר
כי כמה שערגתי רק דם נשאר
מכל המלחמות.

בלדה
הם אומרים/ תני צעדך מעבר למפתן/ והרגל כבדה והמפתן נראה
כאילו
בולס את נתיניו/ מדוע אני רואה דברים גדול מדי/
ולא כמו שצריך/ ודווקא את הדבר/ הדבר החשוב ביותר/
שהוא אני/ אני רואה קטן מדי.

להתפעל כמו אדם שלא יודע כלום
מפשטות יפי הגלים שנושקים לרגלי.
ואין קול זאב קורא ברקע שמי - שמי.
ואין טפיפות הלך עזוב נוגעות בגבי
זו רק אני. זו רק אני.

הגות
שיח ללא מועקה
אדם כמו בהמה
רוקע לנצח עד
גוויעת החשיכה.

מצב
והאילמות של כל פחדיי
יוצאת בחלומותיי
קושרת בי קשרים
מחבלת בי פצעים

הגות
ארמונות בחול ופחדים
גלים של שתיקה בים
חיוך שהרוח חטפה
מי אתה?

אכזבה
אל תלך או שכן
גם אתה כך חושב
אלוהים אדירים
אתה כה אטום לפעמים.
ואולי
ואולי גם אני.

תישן תישן
תישן ילד קטן
תעצום את העיניים
ותישן


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
ובאותו הרגע ממש, אני אביט מעיר אחרת על שמיים שקטים, יפים
ורוגעים וכשצינה תצמרר בי זכרונות נשכחים
יעטוף את גופי גבר אחר וינשק את פניי המחייכים.
ולא בזכותך.




Tommy, can you
hear me?



הלן קלר מכה
שנית


תרומה לבמה





יוצר מס' 30330. בבמה מאז 18/1/04 18:22

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשרית פישל
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה