|
אז לא הייתי כאן כמה שנים..ועכשיו חזרתי..בוגרת
יותר, קצת פחות תמימה..והשאר יקרה מעצמו..
ההספדים האלו הם שירים של רוח ים, נושאת אותם רחוק כל כך מעבר
לעולם.
והימים עוברים לאט, אני עודי דועכת, ימים הופכים שנים והתקווה
חולפת.
אין לי מילים ולא שירים לשיר או לזמר, כבר לא אמצא לי אהבה,
חבר מביא חבר.
|
בעודה שקועה במחשבות אובדניות, הרגישה בגל חום שהתקרב אליה,
היא הסתובבה בשארית כוחותיה וראתה מולה אדם, גבוה במקצת, עם
עיניים שטומנות בתוכן את כל מסתורי החיים, היא רואה אותו עומד
שם, מאחוריה, מושיט לה יד לעזרה.
|
ילדה קטנה הולכת לה בשביל ארוך, נראה כאילו הוא לא יגמר, והיא
לבד, לא נשאר לה אף אחד מלבד עצמה, כי את כולם אכל היצור
הנורא. באמא ירו לנגד עיניה, את אבא לתאי הגז שלחו, את אחיה
הגדול פשוט לא ראתה עוד ואין לדעת מה עלה בגורלו.
|
אומרים שהזמן מרפא
אני אומרת שהוא רק משכיח.
הלב נעטף בשכבות הדחקה
שכבה ועוד שכבה, קשה.
מנסים להקהות מכה יבשה
היא פגעה בלב, אך מיד דהתה.
|
אני רוצה ולא רוצה
וזה יצא ולא יצא
ואין חיוך בלילה קר
|
בחורה עם אופי
ובחור עם יופי.
הוא שבר לרסיסים
את ליבה.
|
פיניתי את החדרים בלב
שיהיה עוד מקום להכיל.
מאז מקפיד שיתמלאו כאב
לא נשאר לי דבר להציל.
|
היא יושבת לה אי שם בים
חולמת שהכל מושלם
אולי מתישהו זה יתגשם.
|
ואיך זה שרק מאוחר אחרי שמגיפים את התריסים
אני מצליחה לכתוב?
ואיך זה שהאמנתי בניסים
ועכשיו כבר לא יכולה להרגיש קרוב?
|
הערב הגיע
אך הוא לא הופיע
הרוח נושבת קרירה.
|
היא בוכה עכשיו
נזכרת בסיפור ההוא.
הוא אותה עזב
חושבת שאולי טעו.
|
היא יושבת בחדר, בוכה על דברים
שמזמן לא תוכל לשנות.
ואולי זה בסדר, לבכות על גברים
שמילאו את ראשה אשליות.
|
חלמתי
שאיכפת לך
ואתה משתגע.
|
הלכת בשבילים ההם יותר מדי שנים
פגשת אנשים כמו הם לגמרי מסכנים.
|
מחר כשתכבה את הנרות, אני לא אהיה שם.
מחר "היום יום הולדת" לך לא אשיר.
עברה כמעט שנה, ועדיין זוכרת הכל
מחר יום הולדתך, מרגישה שפספסנו בגדול.
|
אומר שאין לנו עתיד ביחד.
רוני מסתכל עליי
ולא רואה איך שבפנים צורחת.
|
תנו לי לספור כוכבים בתקרה
שאפסיק לחלום שבסדר.
|
אני לא יכולה להפסיק לכתוב
לפעמים זה עושה לי רע
לרוב זה עושה רק טוב.
|
נלחצת כשעוברת ליד ביתך
מרגישה כאילו פולשת לטריטוריה שלך.
רוצה להיעלם מהעולם
כאילו לא היית קיים.
|
באישון של הליל באוזני הוא לחש
הבטחות שקריות מתוקות.
כמו לילד לתת סוכרייה על מקל
ובסוף גם לגרום לו לבכות.
|
אני אהבתי אותך
ורגש לעולם לא מת.
אני נשמתי אותך
|
בין כל האשליות והחיפוש העצמי
היה היה פעם
ממש כמו בסיפור אגדה
בחור שחור עיניים
|
כמה כבר אפשר לספוג?
על זכוכיות מעץ לחגוג
שוב לעשות אותה טעות
לשבור את הראש מאיזו שטות.
|
ואז, היא תשאל אותי
ואני, אענה בחיוך.
|
בין הרבה עצבים
והרבה בחורים
לפעמים לפעמים
יוצאים לי שירים
|
רציתי לכתוב שיר שמח
יצא לי שיר עצוב
רציתי לקטוף את הירח
|
הוא איתה, אך היא לבד
לא באמת, לא אף אחד.
והעשן של הסיגריות שעוטף את הדממה
כמו ענן שחור אפור שמכסה את הנשמה.
|
יש מצבים שקשה להתמודד איתם
כשקורה משהו רע למישהו שאוהבים
במקרה הזה קרה משהו רע
פחדתי לכתוב
|
תקוות מנופצות מרוחות בדיו דהוי
חיים של אשליות נופלים אל תוך תהום בזוי.
ניצוץ שמתרחק עד שכמעט נעלם
|
הכוח לכבות אותך נגמר בי
וכל רצון לשכוח מיותר לי.
|
שקוראים לו ערן
והוא חרא קטן
הוא השאיר אותי בין הצללים.
|
תחשוב שנה אחורה
אולי תיזכר
תחשוב שנה אחורה
|
אהבה, מה היא בעצם?
האם היא רק אשליה או תקווה מדומה?
האם ניתן להרגיש אותה?
ואם כן,כיצד מזהים אותה?
|
|
|
צנחן טועה -
צנחן מת.
תותחן טועה -
צנחן מת.
טייס טועה -
כוסית מתפנה.
ירוק בצל. |
|
