|
פעם היה לי יזיז. למען אלה שלא בעניינים, יזיז זה ידיד
לזיונים. ושלא תחשבו שזה עסק פשוט.
|
יווהו!! איזה מוזר...התקרה רצפה, הרצפה תקרה. לאט לאט הכל גם
מטשטש, מרגישה את כל הביפנוכו של הבטן מתחיל לנוע לכיוון
הגרון, והגרון לכיוון האף, והעיניים לכיוון המצח. עוד רגע
וכולי אצטמק לכדי ערימה קטנה של איברים על המיזרון.
|
סרגיי עמד מול דלת הכניסה של משפחת ויינברג ונראה עצבני.
"אני לא אוהב לעבוד על אנשים" סינן לעברי ולעבר פטר.
"זה קצת סותר את העובדה שאתה עובד בק.ג.ב לא?" לחשתי לו.
|
כמה שאני אוהבת מילים. מילים קטנות-קטנות, שזורמות בקילוח דק
כמו ברז ששכחו לסגור, מילים גדולות וכבדות, שכמו רגל פיל עושה
לך משקעים, וצריך לעכל כל אחת בנפרד, לאט לאט.
|
|
|
בקשר לסלוגן
מקודם:
תאמת, גם אני
חושב כך |
|
