|
 258804282 יש מצב לנזק מוחי
בשנת 1990 נולדה ילדה, היא תמיד הייתה שונה
יהיו כאלה שיגידו אף מוזרה,
ודי חרגה מהנורמה של החברה
מפלט היא מצאה רק בכתיבה שמה חיפשה איפה היא טעתה
מציגה היא לראשונה את חיה בלי צנזורה או הכחשה.
ילדותה מזמן נמוגה ונחמה יש רק בין שורה לשורה
שער לסודותיה מעניקה עם הרבה אהבה
אז תבואו עם הרבה הבנה
ותחיו את חיה מההתחלה ועד לסופה.
את הסיפור הזה צריך להתחיל מהסוף, אלא שבעצם זה סיפור בלי סוף,
גם אם הצדק בסיפור הזה ניצח, וכמו באגדות שאנחנו לא רגילים
לצפות שיתרחשו גם בחיים, יש בו הבחנה ברורה בין הטוב והרע ויש
גם עונש, עונש כבד, השאלה היא למי יותר.
|
והם יפשיטו אחד את השני כמו חיות. וישכחו שוב מהעולם וישמעו רק
את מנגינתם ברקע. והם יהיו שוב גוף אחד שמונע מכוח התשוקה,
שמתאחד מכוח התאווה. ושוב הם ירצו ללמוד אחד את השני, להיזכר
בריח, במרקם, בטעם.
|
שהכרחי לפרוטוקול לציין שלאותו ידיד יקר שאסור לשאת את שמו
לשווא יש חברה, ילדה מהפנימייה, ילדה רוסיה, יחסית חביבה שאותה
הוא כבר הכניס למיטה (לא שיש לי משהו נגד רוסים, נהפוך הוא).
|
אם הייתי פוגש אותה ברחוב, הייתי חושב שהיא סתם עוד אחת. אבל
כשהייתי מסתכל לה בעיניים עמוק עמוק, היה שמה כאב, כאב שלא
נגמר אף פעם, מין עצבות כזאת על אותה ילדות מטושטשת, שנאבדה עם
השנים, עם הרצון לרצות את כולם, עד שכבר שכחה מה הוא רצונה
שלה.
|
למה תמיד דווקא אני? איך הן עושות לי את זה כל פעם?
די! אני מסתובב. אני לא נוסע אליה שוב כדי להראות לה שהיא כן
חשובה לי. אני מסתובב. היא אמורה כבר להבין...
למה את חייבת שאני אגיד לך מאה פעמים ביום 'אני אוהב אותך'?
|
אלוהים שלי, רציתי שתדע חלום שחלמתי בלילה במיטה
לא חלום על שלום, ולא על אהבה
|
בעצם אני כן מאשימה אותך! את אשמה שהפכת את הדי לקדוש, שגירשת
את אבא, שהפכת אותי לכזאת, רק את אשמה. אז תפסיקי לבכות, את
הרסת לנו ת'חיים ואת משלמת.
|
אהבה בשבילי היא רק הגדרה טובה, רעה זאת השאלה.
האם יש מספיק מאהבה?
האם יש סוף או התחלה? לעולם לא נדע מהי אהבה
|
כשהם ביחד, נראה כאילו השמיים הם הגבול, או שאולי זאת סתם הצגה
שהם עושים. מה שבטוח, הם כל הזמן עושים דברים משוגעים בהחלטה
של הרגע.
|
שתי לשונות מחליקות בעדינות אחת על השניה אחת אל השניה.
מתפתלות זו לעבר זו, מבקשות לחוש, לטעום ולהכיר. בתאום מושלם,
כמו ריקוד, המונע מכוח היצר בלבד, הם שואפים זה את זה כמו סם.
|
בקיצור ולעניין מפה לשם בין הסיגריה, הנסיעה בג'יפ צבאי ודיבור
בקשר, הוא ניסה לעבור לבסיס שני בתקווה להשלים הקפה מלאה.
החלפנו קצת רוק ובין היתר מספרי טלפון וכך נסע לו צה"ל במהירות
ובלי הודעה ומאז נעלמו עקבותיו.
|
|
|
"אין לחם?
תאכלו סרטים?"
מנסה כוחו
בקופירייטינג
לעלה ירוק |
|
