|
אש
אלוף הארץ באהבה נכזבת
עד גיל 16 למרחקים קצרים
כל פעם מתאבד בשביל אחרת
אלוף הארץ באולמות (בחדרים) סגורים
...
כבר מזמן לילות משי לבן
הפכו אוףוייט מלוכלך
לילדה הכי יפה בגן
יש ילד פרחח
|
הכוסיות של פעם, לא מסתכלות עלי גם היום
חלקן נראות בסדר, חלקן נראות איום
קמטים, שיבה ועודף של משקל
שלא עושים את זה יותר קל, בכלל
|
ולכן - הבנתי בלי לדבר
ולפני שחשבת איך לספר
כשראיתי שאינך עוצם עיניים
ונשיקותיך מס שפתיים
|
שקיפות התכלת של חולצת בית ספר
חושפת תמימותך לעין המתעניין
יודעת, לא מודעת, שזה לא בסדר
גם אם אצלך בחדר, לא אמרת לו כן
|
סיכוי של אחד למיליון
שתבחין בי בכל ההמון
סיכוי של אחד למיליארד
שתבחין בי מיד
סיכוי של יותר
שלבד אשאר
|
ואת גולשת ברשת
בחדרי שיחות הומים
לפעמים מתפשטת
כשלא רואים
|
רוצה למות בזמן , להקטף בחטף / לא להיות נסמך, להשען על כתף
אולי יומיים קודם להתחיל בסידורים / לסגור קצוות פתוחים
ובוערים
ויום יומיים לאחר "אחרי " / לקפוץ לראות איך זה בלעדי
|
כאב עוצר את הנשימה / דמעה שמדממת בדממה
רק גרביון שחור דקיק / מבטיח ומבריק / מושלך שמוט דביק
אישה שלא שוכחת / וחבר שלא זוכר
מככבים ביחד / בסיוט קודר ומצמרר
|
חתן עגמומי וכלה קלת דעת / על רקע שקיעה ומרכבת הדלעת
עוצרים לשבריר / מרוצה של העיר / על הכביש המהיר
זונה זקנה / המעונה בעלבונה / מרוחה סרוחה ומעוכה / על מדרכה
שכוחה
ויונה לבנה / בטיסה טעונה / הומיה מול עיר ושאונה / במרחב של
עשן / ושדות של בטון מזוין
|
קבלי אותו לעולמך
פקיד משרד חיוור
שלא יודע איך
להתחיל ולחזר
|
לא שמחה ,
לא בוכה
ובלי מבוכה
יודעת כוחה
|
רגעים גנובים של אושר
שווים חרטה מאוחרת
ומריבות עם אחרת
וחוסר שינה
ושמץ קינאה
|
בסמטה פריזאית בדרום תל אביב
אפופת ערפל לונדוני ,
ליד בר מאובק ובכלל לא מלהיב,
ניצת קסם ישן, ראשוני
|
בא בשביל ללכת / אף פעם לא נשאר
לא יושב בשקט / בונה על המחר
לא מכיר קשיים / בלי שום בעיות
שופע חיוכים / עוקף ת'תקלות
|
|
|
מי לא מכבד אותך
כבעבר? מי?
יאללה, למצוץ!
החבר של שלי. |
|
