|
 119717918 alin_the_princess
אלין היא ילדה-אשה ,תמימה לעיתים , מתחכמת ,שלא מצאה
לגמריי את מה שמחפשת. היא נולדה במרץ 1978ומאז חייה
קצת כמו אביב ניצחי , מלא גילויים עצמיים , חיפושים
אחרי הלא נודע...
גם אני לא נזהרתי. עברתי והבטתי בה והוקסמתי ונישארתי לשבת
לידה, לשתוק ולהקשיב. עברו שעות ולא הרגשתי איך אני תופס את
הפיתיון ובולע אותו בשמחה רבה.
|
נתתי את ליבי, נטרפתי געגועים למישהו שכה רציתי, שיאהב אותי.
אבל הכל היה אשליה, הכל כל כך עצוב וכואב ורע!
ושנינו אשמים בזה, ושנינו נבכה עוד לא פעם.
|
אתה חושב שרק לך קשה? שרק אתה פה הקורבן?
אבל אני רוצה לומר לך, שלי בכלל, ממש לא קל!
|
חולמת עליך בלילות קרים
לא מצליחה להירדם ומחכה לניסים.
|
הוא היה המלאך העצוב, כמו נזיר גר בשקט לבד.
היא הכירה אותו לא מזמן והתאהבה בו מיד.
|
המגע הלוהט של ידך, הליטוף העדין בין רגליי,
הליקוק המטריף בפיטמות אני לא אשכח כל חיי.
|
וככה קרה ביום סגרירי וקר:
|
אבל כל הזמן הכל הלך לי שונה, הכל פשוט בדרך התקלקל.
כאילו שמישהו הטיל עלי קללה, קיבלתי כל פעם מחדש את המכה.
|
עברו רק ימים אחדים וכלום לא השתנה.
בליבי ישנו שקט מוזר וגם ישנה דאגה.
|
מתי תיתן לי סימן ששווה להמשיך לנסות?
|
זה לא מוביל לשום דבר. המחנק בגרון, היובש, קשה לי לנשום.
אני יושבת, מלאת קור בתוכי, בוהה במסך הלבן.
|
ועכשיו, כשהכל פתאום נראה וורוד,
מה אני רוצה? על מה חולמת עוד?
|
זו הרגשה הכי נוראית בעולם, לאהוב ולדעת שיום אחד (בקרוב)
כל זה יגמר.
|
הדרך הזו שמתפתלת ומובילה לאנשהו, השלג שיורד על ראשינו וכפות
ידינו ברכות, הכל צבוע באפור-לבן לא ברור. הכל כמו בחלום
מטושטש.
|
החוף השקט והיפה ליד ראש הנקרה.
|
אגדה עתיקה מספרת שבדרך ללבנון עברה שיירה ,יחד עם כלה יפה
וצעירה עם עיניים עצובות.
|
אין לי כל כך מה לכתוב על זה ,רק להגיד שאהבתי מאד את הנוף. מה
דעתכם ?
|
|
|
מי זה בעצם האיש
האדום הזה בצד?
הוא לוקח
תרופות?
אמא של קושקוש. |
|
