|
 219812996
גרופסן; לא יכולתי בלעדייך...
איך שזה תמידית מגיח לה, בראש נוגח כמו שור נגוע, אני מרגיש
שהמעי הגס צובט את הדק, מבין שנגמר לי, אם בכלל התחיל אי פעם,
להיות שאנטי שאנטי רגוע.
|
שלחתי את הילדה הזאת ליער. יותר חורשה. יותר חורשה מיער.
שאלו אותי מאוחר יותר אם יש לי ייסורי מצפון (למה? אתם רוצים
ללוות קצת? השבתי מתוך רפלקס מותנה).
|
"אני אתלה את עצמי על העץ הכי גבוה בארץ ..."
היא סיננה בעוקצנות דרך שפתיה הדקות. חיוור היה הליל, והיא,
מתוך נטייה טבעית חולנית, תמיד הקפידה להתאים בין חיבור
הגוונים - אף היא חיוורת הייתה ומרוקנת מכל חיוניות ונפולת
פנים.
|
ימים משתרכים בריקנות עמומה, מבשרים את הטריפ המוביל לשכחת
האגו או צמצומו וברירת המחדל היא זו המולידה את כוח ההקשבה.
כי רק כשאני גוזל, יכולים ללמד אותי ללכת ורק כשאני נמלה,
חושיי נאלצים היות דרוכים לכל איתני הטבע, המאיימים לרמוס אותי
ורק שאני צמא, אני יכול
|
היא צדקה באופן נדיר ולא מעט, נעמה אחותי, כשפרשה לפניי את
"תאורית הקשר ההוליסטי".
כל תנועה שלך, כך טענה, גורמת לתמורות בקצהו האחר של הכדור.
שאלתי אותה אם ייתכן שלאונרד כהן כתב את "סוזאן",בגלל שפתחתי
חלון בבקר בתנופה חזקה, כי זוריק ביקש לאוורר קצת
|
אם תניחי לי לספר לך את האמת כולה, כי אז ורק אז תצליחי להבין
את הלך הדברים. אפילו לפני השינה, כדי שתהיה לך נשימה רגועה
ותנומה שקטה.
אך לפני הכל, נשאלת שאלה: לא נמאס לך ללטוש בי מבט כזה חוץ
גופי? עינייך כאילו מבינות כל ועדיין, חורצות דין, כמו מינה
אותם מנכ
|
שירז נכנסת לחנות הפרחים הפינתית. שואלת לעבודה קבועה במשמרות
נוחות על בסיס יציב עם שכר מפרגן תלוי שירות.
|
היא גם קובעת, מתוך הצהרה יהירה לא בשלה, שהיא יודעת פחות או
יותר את כל שלו היא זקוקה. מה שבטוח הוא שיש לה די שכל בשבילה
ובשביל חיית המחמד שלה. שלולית היא כלבה חביבה. יש בה מעט חן
והרבה כתמים אפרפרים שיוצרים חמלה.
|
יש צדיק אחד בסדום
אותו אני אוהבת
וזה חטא סתם כך לאהוב
חטא ועוון בסדום אדם אוהב
|
הלוואי הייתי
עלוב חוסה
והיה קולי
|
לאדון שממול חם
עד מחניק
ייתכן כי שמו
שאול
|
שביל פתלתל
שפל רוח
שכוח
זנוח
|
שרוק שרקו דובים
ברקע
זבובים אף הם
זומזם זמרם
|
מפגש עם חלום
ים-תיכוני
מאבזר בסמוך לים
|
שום תועלת תצמח
לגרון ניחר
בביטול הרגע לשם
צוואת המחר.
|
ותתעקם רגלה
ותמעד
ותצנח ותתפכח
ותיסוג
|
דווקא בגלל שחטאתי כך
כמעט כל כך
דווקא בגלל
שטבלו כפות רגליי בביצה
|
אנה אצה רצה זו
הדמות המטושטשת?
אימתי ליעדה מותשת
זאת תגיע?
האם תחדל מהיות
עת תתודע למחוז חפצה ?
|
נניח שאם
אם היו שלוש יחידות
נעליים זוג ועוד נוספת
מונחות סמוכות ליצועי
נושקות מתחתית
לרגליי הנמות
|
מן דובי כזה
שאינו מבין את
הלך הרוחות סביבו
ואינו יורד לסופו של
עצמו ועצמו עצוב
|
זהבה ושלושת הכסילים
אכלו מאותה דייסה הדלוחה
לגמו מאותו שיכר המסלף
ישבו על אותם כסאות הרעועים
ישנו על אותן מיטות המוצעות
|
ולדימיר מביט
ועיניו ירוק - עד
תר בי אחר
מענה אולי
לקושיה נעלמה...
|
עוד מבוע מפיק
תפוח אדום נפוח
בטווח שגגה מסומן לוח
מיטלטל אצל מלקט הפירות
במורא מחולחל רעדה
|
אז קמתי אף אני,
לכבוד הישיש שגר בשדרות-הרצל מתנהל
לשוק כדי לרכוש את החילבה,
מדוכן התבלינים הצבעוני הזה.
|
אם היית אז
נעים הליכות היית
ולוגם המשקה
וחולף על פניי
עם מבט מפטפט
|
מול ההרים בסמוך
לרקיע נוסק
נץ וכבר מתכנן
על מישור
|
כי אם נותר בך שמץ אמונה
התירי חלומך אודות הגבר
שהוא לך המוביל
ואת היא לו מקצב הלב
וקטורת נשמה
|
מהו שלום חייך, יואב ?
דאוגה אני אל ליבך
יתירה מאהובה גשמית
|
גמול אותי מן העצבות
אם תואיל
ואם בכלל
אתה הנך
עודך יכול
|
יכולתי לקרוא לך
כאוס מונולוג
שמותיר אותי
לגמרי לבד
כפוי טובה
|
יש וזערורית רסיס
עולמות שלמים תתסיס
רב-דמע תנין תרסיס
מוצר אל חדשני
|
בערוב יום
זנב אור נחבא
מתוך פיהוק שגור
אל סופו
|
"יש צורך להניף דגל של אור, כל יום מחדש - כי חדש..."
|
תחי הראווה!
גם אם תדמית היא
מדממת בתבערה של גחלים
פוסע אדם
|
מרוט דחליל
אחר הגשם
וכל שלחשת
לא ישווה
למטריה
|
כבר קבע לו עתים
זה השד הסרוח
להיות שוכן בי
חזק
|
נחשף
נתגלה לשני פנים
נפער כחושף
נפרשה לרווחה
מניפה רבת גוונים
|
מחול מבולבל
אוח נבוך
ונכשל
עקמומית של רגל
|
הדקה הזו.
לו רק יכלה להיות
להתעבות לעצם ממשי
כי אז אולי
הייתי קצת
שוקטת
|
מחסום של שעה
בכביש המוביל
אל מפלט שאולי
הוא אינו עיר
מקלט לא בוחל
|
ובמילותיו קישט את
הריק
והניס קלות את
החשיכה
וצנח
|
שופר מזל עובר האורח להתבשר
על קבלה מתמזגת לסדנת הבריאה וששת ימיה
וביום האחר, כמו כל אזרח של טבע
|
ואיש אחד היה
מאחה מאחד מחבר
פיסות פיה
של לורה
|
עליון כל -
גילוי
תחת חול -
תובנה
|
ברוחה של אחות
נשמה תאומה
ולא
לה הבכורה
רבה התכונה
|
רשף וכשף
ביומיום מט
ליפול
הם לי
כעטלפים
|
מישהו משתמש בשרביט
של שירה ושלום
משתלשל בשלמות משוננה
משמש במישוש
משנה השראה
|
אשה ברחוב חולפת
היא חולפת ברחוב שפרוש
תחת כבסיי
המתנפנפים לראווה
|
לא ירדת
לסוף דעת
ביום בו תלתלים נפלו
רפויים לאים משליטה
זהובים מתמיד
|
צווחה לפתע ושמעון פרצוף אסון
זה שחייב לי לפחות חמישיה
יזעיק אמבולנס מבלינסון
כי יש לו נסיון כבר הייתה לו
פרשיה והוא
|
לא צריך יותר מזוג נרגש הממהר לפלס את דרכו למרחב פרטי, דחיפה
קלה של איברים דחוקים וכבר נשפכת תכולת הכוס החמה על תיק ובגד.
קפה מותז על דמות ארוכה תלושה במרכזה של קפיטריה הומת
סטודנטים.
|
אל הארכיון האישי (20 יצירות מאורכבות)
|
|
בשעות לילה
מאוחרות עולות
במוחי המחשבות
הכי עמוקות, אבל
אני עייפה מכדי
לחשוב עליהן...
אז אני הולכת
לקרוא משהו
שמישהו אחר כבר
חשב עליו... |
|
