[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








רוח במדבר

אל היצירות בבמה האהובות על רוח במדבראל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי רוח במדבר
רוח במדבר נולדה בשנת 1985, ואם אתם חייבים לדעת,
השראת שמה הגיעה מאהבתה הרבה לנגב ולמדברים בכלל.
אנשים רבים אומרים עליה שעיניה כעיני החתול (אבל
למי אכפת ממה שאומרים עליו??) ולא רבים יודעים על
אהבתה לעפרון ולדבר הכתוב.  מעבר לכך אין הרבה שאתם
צריכים לדעת עליה - רק שהיא מקבלת בברכה כל תגובה
שהיא, ובין אם זה טוב, רע, מעניין או שטותי - על
הקורא להחליט. בתקווה לא לשעמם. . . (לא יותר מידי,
לפחות!)

ואם אמות, תשרפו את גופתי
תנצרו את נצח שתיקתי
תשרפו, תפזרו בלב הנגב במדבר
תזרקו אל תוך הרוח שם, מפסגת איזה הר. . .




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
Opened the car door, stepped out into the fresh autumn cool
wind. She was still holding on to the car door, as if the
storm would blow her away and she had to hang on to
something, to hang on for dear life. But the storm isn't
outside...

הילד לא ידע לאן הוא באמת נכנס. הוא ראה בית גדול ויפה, מעוצב
בסטייל כפרי. הוא אוהב מאוד את הסגנון הזה. הגינה הייתה פרועה,
אבל לא יותר מידי, והבית היה יפה, אבל לא באופן סימטרי ומזויף,
כשאר הבתים שראה עד שהגיע לאותו הבית...

ישבתי לי בגן שעשועים "פרח", עם גביע של גלידה ביד. רציתי
להסוות את עצמי בין המון הילדים הצוהלים, רובם גם זוללים גלידה
צבעונית שהוריהם קנו להם מהדוכן שליד. אז קניתי לי גם, וכדי
שיהיה מעניין, קניתי שלוש כדורים, כל אחד בצבע אחר. האמת היא,
שלא ממש שמתי לב לגלי

אני לא מאמינה בקסמים. מצטערת, אבל אני חושבת שזה ממש שטויות.
זאת אומרת, זה חביב והכל, אם אתה ילד קטן ועודך תמים מידי
בשביל להבחין שזוהי בעצם אחיזת עיניים אחת גדולה. אך כיוון
שאנחנו כולנו בוגרים פה, אני לא מבינה למה יש כאלה שעדיין
סבורים שזה אמיתי.

דיצה הראתה לי עוד מהציורים שלה היום. דולפינים.

באותה עת שישבתי על המיטה הגדולה, כולי לבד, וצפיתי בטלוויזיה
בחדר של אח שלי, הכתה לי המציאות בפרצוף. בדיוק בזמן הזה היא
נחתה עליי. לא ידעתי מאיפה זה בא לי, ולא יודעת אם כבר
התאוששתי עד הסוף. אבל מה שאני כן יודעת, זה שזה ממש, אבל
באמת, כואב - כשזה קורה. כשב

התעוררתי, עוד פעם, מזיעה ומבולבלת. עוד סיוט. רק שהפעם השעון
הראה 5 לפנות בוקר. הבחנתי בזה אחרי שהעולם הפסיק להיות כל כך
מטושטש. החלטתי שכדאי לי לקום כבר עכשיו, כי אם אחזור לישון,
אז

-"תעזבו אותי, כולכם!!"
רחל צעקה פתאום, ורצה החוצה מהכיתה - שתי צמותיה שעוצבו
בסימטרייה מושלמת ומפחידה על ידי אימה, (מורה למתמטיקה,)
מתנפנפות כמשוגעות, מעלה מטה, מעלה מטה. לחייה אדומות לוהטות
מכעס, אגרופיה הקטנים קמוצים, היא רצה ישר, חתכה את חצר בית
הספר

יו!! היא בדיוק מתאימה לתיאור שלי, של האישה היפהפייה ביותר
בעולם.
- כמו כשאני תמיד מדמיין, כשאני חושב על האפשרות שיש כאלה שהן
הרבה יותר יפות מרינה שלי. זאת אומרת, אני יודע שאני לא כל כך
אמור לפנטז הרבה על אחרות אם אני מאוהב בחברה שלי, אבל היי -
אני בחור.


לרשימת יצירות השירה החדשות
So sit next to me, I'll tell you a tale
A story of fate, of love, of betrayal

Swimming inside my skull, touring inside my head
Are all sorts of different things, with which my mind was
fed
I try to ignore, I count to three
This is my own mind that I try to free

I wish you'd understand
Or come to hold my hand
I feel like I'm repeting myself again

הומור
I took my car
And drove out far
Right over a high cliff
Remained alive, though my neck was stiff

שיר ילדים
לעיתים ברגע העכשיו
לא מעונינת להפיק חלב

בדידות
אני ילדה של קיץ, כך אמרתי לעולם

נשארתי לבד
להתבוסס בדמעות
לא דבר מיוחד
לא אצפה לבאות

אתה מנגן בגיטרה חשמלית
ואני מחכה לך ללא תכלית

אין לי השראה ואין לי מילים
יושבת לעת שקיעה, מביטה בגמלים
והאמת היא שרק עברו כאן פרות
וכלום ניתן לדעת מאלו הברות

אסור לי לחשוב, בבית הספר
אסור לי לאהוב, בבית הספר
ואני שונה, בבית הספר

...לנצח - במצב של עמידה...

להרוג את כל המכוערים
את כל הטיפשים, המפגרים
להפוך את כל השאר לסופרים
להכתיר אותי, האליטה של המשוררים

כי אם תלכו ביער לפני שיחשיך, לא תפחדו
ואם לא תפחדו עכשיו, אם לא קצת תרעדו
(כאשר אתם כה קטנים,) לא יהיה לכם יותר קל בהמשך
אז, בעצם, אני לא באמת פועלת לרעתכם

ילד אמיץ פותח דלת
מה בחוץ הוא רואה?
השכנה, מורידה כבסים ומשתעלת
ולמעלה, הים שבשמיים גואה

הלכתי למקום החשוך ההוא בתוכי
המקום ששמור רק לך...

הומור
הציפור חגה סביב ראשו של האיש
הוא היה מורה לביולוגיה מתלהב
היה באמצע תצפית על ציפורים מעל אגם, ליד הכביש
הוא חשב שציפור שכזו היא מראה כל כך מלבב...

בהמה בצבע שלג טהור
דפיקות לב מואצות...

אני רוצה תשובה
אני מאוד עצובה
וזה או אני או אתה
חומקת ומאבדת שליטה

ביקורת
לצייר רק ציורים שכולם יאהבו
ולהזדיין, כי כולם כבר שכבו...

טיפות של גשם...

כל הארנבים עומדים מסודרים בשורה
לא מסתכלים לצדדים, לא אחד על השני

כמו כלבה
אני קשורה
בגינה שלכם

אכזבה
את לא תאמיני לשטויות שהוא אמר
אני לא האמנתי ועדיין השאיר בפי טעם מר

עצב
הוא היה עדין כמו ציפור...

אהבה
כל כך הרבה אבק
הראות משתנקות במחנק
מין סופה מוזרה
אופפת את העיירה

אהבה
אחרי שאני אתך, אני שומעת פעמונים
אנחנו הזוג הכי נחמד בין כל ההמונים

מחאה
ומרכז חייכם, כאשר בין החברה
הוא לשמוע ולחפש כל לכלוך
כל פרט, ובעיקר כל מילה ודבר רע
על אלו שבסביבתכם, אף על אלו שלידכם בסמוך

מרקדת בין פירורי מציאות וחלום. . .

אהבה
וכעת נשארתי מהרהרת לעצמי בשקט
למחשבותיי הרבות אני קשורה ומרותקת
רק חבל שצריך ככה לפעול בסתר ובחשיכה

כעס
לשבת אתך, ואתך להיות
בשבילי זה ממש כמו חלום בלהות
את מזלזלת באחרים ומאוהבת בעצמך
אך אלו רק חלק מהגורמים שמבריחים את כולם ממך

מתה ממחלת הסרטן
אין תרופה ואין לי זמן

אני ציפור כלואה בכלא
אני דג תקוע באקווריום שקוף...

עצב
ועד העת שאגיע אלייך לשער
אדמיין, אראה בעיני מרחוק את הצער
חושבת שהלוואי שאוכל להקטין כעת את הפער
כדי להיות לידך

געגוע
הטלפון צלצל
העיר את כולם באמצע הליל
ולי כלל לא היה אכפת

מצב
מחברת בצבע שחור
מנורה מעל שמפיצה אור
על הרצפה, ממלכה של נמלים

שיירה של ילדים
רצים-סמוקים, ורדרדים
מכל דבר מה בו נתקלים
- כל כך סקרנים, מתפעלים

את
מספקת לי השראה
ואפילו אם מעט
וזה תמיד בא בהפתעה

מצב
העולם נראה מטושטש
חסר לי משהו והכל מתחיל להיעלם
העולם מרגיש חסר טעם ומשובש
ואני רק עוד אדם טועה וחולם


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
Ok, now listen to me very carefully. (You're shaking, are
you cold, dear?)

קבועים באופן עצוב, באותה צורת המחשבה מהעבר
ואני לא אתנצל על כך שתום הילדות שלי נגמר
אני משתמשת בהגיון שלי ולא פוגעת בסביבה
ורק בגלל הגזירות שלכם, אני לא איחנק ואגווע

ביקורתי
הוא לא היה סתם אחד. הוא ישב לו עם מבט של שלווה ורוגע על כל
פרצופו המקומט. היה לבוש במכנסיים שהיו פעם שחורות, (אני כמעט
בטוחה), חצי קרועות ועם סוודר מלוכלך, שיותר נראה כמו רשת
דייגים מרוב החורים. תאמינו לי. לא היה לו דבר אתו פרט לכלב
שלו, שרבץ לצדו, נאמן ו

היפרדות
ואני יושבת כעת מול מסך ריק של המחשב שלי, "מייקרוסופט וורד"
מול העיניים, מסמך מספר 1. רוצה להגיד לך משהו. לכתוב לך איזה
מכתב עם הסברים, ועם פירוט על כמה שאני יודעת שכנראה כואב לך
עכשיו, כמה ששורף לך בפנים כל פעם שאתה רואה אותי.

הוא והוא מאוהבים...

כל אחד שקוע בדף התשובות שלו, כותב במהירות את התשובה לשאלה
הנוכחית שאליה הגיע, בלי בעיה. מרוכזים, כל אחד בדף שלו, כולם
נראים לך כאילו תוכנתו מראש. אתה תר אחרי מישהו, מספיק מישהו
אחד...

ואני אתאבל על עצמי
אהיה צמח למשך כמה שעות

יושבת לי בשעה שתיים וחצי בלילה - או יותר נכון, לפנות בוקר,
וחושבת מה לעזאזל אני עושה ערה...

חחחחח! אבא שלי לא אוהב אותי יותר, מבחינתו אני "מחוקה"!

תמיד אומרים לי ש"בבוקר הכל יראה טוב יותר". אני אישית מעדיפה
את הלילה, עם הכוכבים (-ובמיוחד במדבר)


לרשימת יצירות הציור החדשות
אל היצירה
ציור בעפרון על דף חום.




אל הארכיון האישי (21 יצירות מאורכבות)
אני חושב אחרת!







אחד שלא חושב
כמו כולם.


תרומה לבמה





יוצר מס' 7427. בבמה מאז 3/11/01 14:24

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרוח במדבר
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה