|
 103771225 פרידריך
בספינה כולם רואים אותי כמטורף. פסיכי. למרות שאני
בחור רגיש תמים למראה, נראה שכולם חושבים שמתחת
לחזות התמימה מסתתר ג'ק המרטש הבא. באחת ההפלגות
השבוע ניגש אלי אחד הקצינים (הפחות אהובים עלי) ושאל
אותי-
"תגיד רועי, מה הסיכוי שיום אחד תיקח מאג ותרסס פה
את כולם בספינה? אחד לכמה היית אומר? אחד ל.. שש?"
"די, עזוב אותי" אמרתי לו, "אין לי כוח אליך"
"נו! כמה בערך?" הוא התעקש.
"אחד ל.. עשרים ושלוש" עניתי.
"אחד לעשרים ושלוש? אז אתה אומר ש-"
"אני אומר שכדאי שתספור עד עשרים ושתיים ותעוף חזרה
לשידה שלך!"
הוא הלך.
אני מאוד שועשעתי.
גיליתי הרבה דברים חדשים. על עצמי, על אחרים ועל אחרות, על
נושאים כלליים כמו מין ואהבה, וגם על כמה להקות חדשות שצצו פה
ושם. הבולטות שבהן: "מרסדס בנד" הכובשים ו"אלג'יר", שכבר לא
ממש חדשים לאף אחד, אבל מתחבבים עליי בקצב איטי ומפרך.
|
מטרתנו, שלשמה אנחנו פה, היא למצוא את המאפיינים של יוצרים
שונים במוזיקה הישראלית, אלו שניחנים בטקסט. אני, מניסיוני,
מציע שני דברים. הראשון הוא, שאני אפסיק לכתוב בשפה גבוהה, כי
זה מעצבן לאללה, והשני הוא קבוצת הקטגוריות הבאה:
|
את הסרט "תעביר את זה הלאה" ראיתם? זה לא קשור. אני מציע, שכל
שנה, בשבעה במאי, יחול חג השיבה, או התריסר, או איך שלא תקראו
לזה. ביום חגיגי זה יצאו לרחובות בני ישראל ובידיהם כל אותם
דיסקים שנשארו מאחור. אני יודע שאצלי על המדף יש דיסק של החברה
שלי לשעבר
|
חשבתם פעם מה זה באמת טעם? מה זה אומר בפועל? הטעמת מילה נעשית
על-ידי מרווח הצלילים בה. דמיינו לעצמכם שראש האקדמיה ללשון
העברית היה כותב שיר לאחיות פיק. הוא בטח לא היה מוכן להתפשר
על הגיית המילים כדוגמת פתרון א,
|
איפה היינו? דיברנו על לגיטימיות. מי שמאמין שזה לא בסדר שירים
את היד. יופי דבילים, עכשיו תורידו, אף אחד לא רואה אתכם. ולמה
בעצם? זה לא עניין של זכויות יוצרים, זה עניין של כבוד... יש
משהו פסול במחיקת ההיסטוריה. ואיך עוד אפשר לקרוא למעשה של -
לקחת שיר ישן...
|
...אחרי הכל כבר חרשנו שירים מבפנים ומבחוץ. הפעם אנחנו נוסעים
על מימד אחר: מימד הזמן. אז נכון שאיינשטיין הכריז על הזמן כעל
המימד הרביעי אי-שם באלף שעבר, אבל מצד שני, הוא לא כתב על זה
ב-"במה חדשה".
|
בזמן האחרון אני מקים לעצמי יותר ויותר גופים דמיוניים בראש.
כמו למשל זה שאחראי על מלאי הדיסקים שלי, זה שאחראי על
פרוייקטים מורכבים שדורשים שבועות של הכנה ואפילו זה שמתמחה
ברומנטיקה.
התוספת האחרונה לרשימה היא זו שאחראית למחקרים בלתי-נחוצים,
שקשורים למוזיק
|
|
|
אבא- זה נגמר
אמא- אני חוזר
הבייתה
מרקו, אחרי שמצא
את הלב |
|
