|
שכבתי עירום, גרגרי החול החם עוטפים אותי, מזמינים, מפנים
מקום לכל קימור ממלאים כל שקע בגופי.
|
עכשיו אני באושר שזורם לי בגוף
ומתגלגל לי בוורידים
אני שומע אורות ורואה קולות
|
אתמול שוב חלמתי
שאני לא לבד
שהמיטה לא ריקה.
|
ביד אחת תופס חיים ועושה אהבה
ביד אחת מדליק אורות ומחכה
לעוד שניה
לראות אם יש עולם אחר
ואם יש למה לחכות
ומגלה שאין ומתחיל לבכות
|
חתול דרוס, מת
חושף חיוך שטני
מזמין לבוא
|
גם גרגרי החול שבשולי החוף
רוצים לטעום את מי הים
|
ג'וזי כץ וצביקי פיקי
משחקים בקרוסלה
ולי כבר באמת יש סחרחורת
מכל משחקי המילים
ומשטף ערוצים
|
זה אותו החלון
זו אותה המיטה
|
הנה הלב שלי
עושה שריר אבל מלא בגידים
הנה הלב שלי
שתי עליות ושני חדרים
|
ואם היום אלך
האם נגעתי
ואם היום אלך
האם ידעתי
ואם היום אלך
האם אהיה האחרון
ואם היום אלך
האם ישירו לכבודי פזמון
|
זה לא שלא רציתי להאמין
זה לא שלא פיתחתי שום תקוה
|
מילים יפות מילים קצרות
שיתנגנו על הלשון
שתוכלו לשמוע
|
מישהו בי בועט מבפנים
ומישהו חוטף מכות
מישהו בי צוחק
ומישהו מוחה דמעות
|
משקל הדירה
זכרונות שאספתי
נארז בארגזים
|
מתוך כאב מתוך חולשה
להביא את הרגש
לקבור את הבושה
|
אני שומע פרידות כשהן
מתדפקות לי על הדלת
|
קול המיית הציפורים
לאורה של שמש אדומה
על ערש דווי של יום
עת בואה של הלבנה
|
אני כלבה פואטית
אני זונה של מילים
|
שקיעת מדבר מפיסגת הר
דמעה שמבליחה מעין אמא
נשים לובשות שחורים
|
אתה תהיה לי מטאדור
וביחד נרקוד מחול דמים
|
ולרגע הכל הרגיש נכון
ולרגע ניגנו כינורות
ולרגע הכל היה במקום
ורגע אחר-כך רציתי לבכות
|
ותודה לגיא
שלימד אותי כאב
תודה לגיא
ששבר לי את הלב
|
תקשיב לציפורים ששרות
לכבוד האור
כך ליבי מריע עם בואו
של השחר
|
הייתי נהר זורם מלא מים חיים,
שוצף, קוצף, יבשתי והפכתי אכזב.
הייתי עץ תמיר, ירוק, מצל על הכל,
עטור פירות, שנשאר עת סתיו במערומיו.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
בכלל, סבא שלי
העריץ את חנוך
לוין.
בגלל זה לבן דוד
שלי קוראים חנוך
פופק
ולדודה שלי
קוראים לבנה
פופק. הדמות של
לבנה מלגעת
באושר, הטלנובלה
הישראלית,
מבוססת עליה.
יעקב פופק חושף
את אילן היוחסין
שלו. |
|
