[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
שימחי



לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
ביוגרפיה
אמא דיברה בטלפון בלחש שקארין לא תשמע שהיא מדברת בשבת. היא
בכתה ושמעתי אותה אומרת לאבא בטלפון שהיא רוצה את קארין בחזרה,
היא רוצה שהיא תצעק עליה, שהיא תתחצף, שהיא תגיד שהיא מתחתנת
עם נרקומן הכל ורק לא זה. גם אני התחלתי לבכות, לא הצלחתי
לשמור את זה בפנים.

הומור
איך שאני שונא את זה ואני גם לא מבין אף פעם איך כל הנשים
יודעות את השפה הזאת, שפת הפרצופים והשתיקות. האמת שבכל מצב
אחר דווקא לא היה איכפת לי שהיא תשתוק אבל כשהיא תוקעת עם זה
פרצוף של מלפפון חמוץ במחזור אני כבר באמת משתגע.

ברגע בו היא עוצמת את ענייה נשמעות דפיקות חזקות בדלת הבית.
היא מזדקפת מיד אך משום מה איננה מצליחה לזוז.

הומור
הכעס והשנאה בערו בתוכי אבל הפסקתי לחשוב על נקמה. במקום זה כל
יום הייתי יושבת עם אחותי בת ה- 10 והיינו שואלות את אחותנו
הקטנה בת ה- 3 את שאלות המחץ: "מי מכוערת?" ,"מי שמנה?", מי
זקנה? "מי טיפשה?"

אוטוביוגרפיה

ביוגרפיה
חייתי די בשלום עם השלל עד שאמא שלי גילתה את גופות בובות
הפימו בארון שלי וניסתה להבין מאיפה היה לי כל כך הרבה פימו.

אוטוביוגרפיה

אוטוביוגרפיה
את המשפט הזה והסטירה הראשונה והאחרונה שבאה אחריו אני לעולם
לא אשכח.

הומור
כוס אמ-אמא של אמא שלי! אני לא רוצה שאת תאכלי אותי, אני צריך
בחורה ודחוף! אמא תפסה אותי כבר כמה פעמים צופה בסרט "שלגייה
והגמדים המזיינים" ונראה לי שאז היא הבינה שגם לגמדים יש
צרכים. אולי בגלל זה היא סידרה לי את העבודה בסופר מול הבית.


לרשימת יצירות השירה החדשות
כשסיפרתי שאמרת שמה שאתה מרגיש מספיק בשביל שניים
לחלק ירדו דמעות מהעיניים
אחר כך כשאמרת שעל אחת כמוני אתה לא תוותר
גם אני התחלתי להרגיש קצת יותר

כשהוא אומר לי
וזה חזק
ואמיתי

אהבה
אני מתגעגעת אליך
זה קצת מצחיק להתגעגע למשהו
שאף פעם לא באמת היה שלי

אהבה
לא אתה תהיה הראשון
שידרוך וירמוס...

נוגעת,
לא ממש יודעת במה.

אהבה
ואני רק רוצה -
אותך,
מיום ליום,
יותר ויותר...


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אוטוביוגרפי
הזוועה שלי היא קורבן, ובאמת צריך לרחם עליה, אך יותר מזה
מישהו חייב להציל אותה ונדמה לי שההורים והמורים שלה, ושל
חבריה לדור, כבר הרימו ידיים. כבר הפסקתי להתווכח כשהיא מתחצפת
ומבשרת על הקיץ בבגדיה המינימאליים (באמצע ינואר) אבל עכשיו
כשהפכתי להיות צופה מן הצ

שם למעלה קצת משמאל
יש לי חור כל כך גדול,
שם למטה במשולש
יש לי חור קטן ממש.

יום חמישי לפנות בוקר.
אני נוסעת עם מעיין לסבתא שלי, היא בחו"ל ואני עוברת דירה, יש
לי דברים לאחסן אצלה.
אני מגיעה לבית של סבתא, אבל הוא כבר מזמן הפך להיות הבניין
שלך.

מוקדש לאיש יקר
שלא נשאר...

מה? לא שמעתם?עוד לא הייתם? עוד לא רצתם? עוד לא קניתם? עוד לא
מכרתם?
יש תחרות גדולה, שם בעיר הזאת שמנסה להיות דומה.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
את יודעת, כנראה יש בינינו אי הבנה אולי זה רק ביני לבין עצמי
ובינך לבין עצמך ואולי זה בין שתינו
ואולי שוב אני טועה...
אני אוהבת אותך ואת אוהבת אותי אבל כבר מזמן גילו שאהבה לא
תמיד מספיקה.
אז למה לך כן?!
ואז אני שוב תוהה...




הייתי על השער
של העיתון.

מישהו שחטפו
אותו פעם, מזמן.


תרומה לבמה





יוצר מס' 31583. בבמה מאז 18/2/04 19:14

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרוני כהן
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה