|
לא. לא מצאתם עוד יוצר מעונה, שמקלל את היום בו הוא
נולד.
הדף אליו הגעתם שייך לאדם מאושר, שדווקא די מרוצה
מחייו.
רוני היימן (שם בדוי) הוא יליד 85 שאוהב לכתוב
שירים.
כתיבה ומוזיקה הם מהדברים החשובים ביותר בחייו,
וכרגע הוא מתקדם בצעדים קטנים לקראת הלחנת שיריו
(בעזרת הגיטרה - חברתו הנאמנה).
לרוני יש ביטחון עצמי קצת נמוך מהתקין, ורבים אומרים
שהוא תמים מדי.
אבל לא נורא... הוא מסתדר.
חלק גדול משיריו נכתב דווקא בזמנים קצת יותר קשים
בחיים שלו, וחלקם אינם מבוססים על דברים שבאמת קרו
לו.
כל תגובה (וציון!), לטוב או לרע, תתקבל בברכה ותוערך
מאוד.
Share with me your troubles, friend,
Let me know your pain.
|
Time to say goodbye,
Leave your life behind.
|
החיים לפתע הראו רק אכזבה,
העולם איבד תקווה,
ואני איבדתי אמון באהבה...
|
לבד עם החבר'ה,
לבד בלי עצמי.
מתעורר בפעם המיליון אל העצב,
אל המציאות בה תמיד הייתי בהכרתי.
|
וכל הפעמים שבהתה בים
מחכה למשהו שאולי לא קיים
הסתיימו באותה דמעה לא שלווה
עוד סדק בבועת התקווה
|
|
|
מה? אני?
אני לא עשיתי
כלום! בחיי
אדוני הרב-פקח!
זה היה הוא! זה
הוא עשה את זה!
אני? אני ניסיתי
לעצור אותו!
- שפן קטן נזכר
בילדותו |
|
