|
כבר וויתרתי על שירים
וויתרתי על המנגינה
נעלמו לי הבתים
ואיבדתי ת'תקווה.
|
והכל נעלם
לא נשאר יותר כלום
העתיד לא קיים
ההווה לא חשוב.
|
זה סיפור על אדם שחלם חלומות
וברגע אחד התרסקו התקוות
עליו התנפץ גל של דמעות
והטביע עיניו ביאוש וזוועות.
|
חשבתי תמיד רק על רצונותיכם
בחרתי לשאת על גבי את כל צרותיכם
אבל עכשיו כבר לא יכול להתמודד
אתם בכלל מבינים שהרגתם את הבן שלכם?!
|
ליל פגרים
מקיץ אורו
על עיר שבויה בהבל הווייתו
נושם עצים
|
והתלות כבר אותי קורעת
הדיכאון הזה מטריף לי את הדעת
אני מתפוגג, נעלם לתוך נחשול שחור ושוכח מהאור
את לא נמצאת איתי כאן, לא נשאר מזהותי סימן!
|
בתוך מערבולת של ספקות
אני חושש נורא שלא נספיק
את הרגש לחוות
|
אז איך אני אמור להרגיש לגבי הנושא
של לאהוב אדם שבי פשוט אינו רוצה?
ולא יעזרו התבכיינויות והשתפכויות
כי זה ברור שזה פשוט לא נועד לקרות...
|
ענפים נסדקים בירח
מבטים חולפים
והנצח,
מתפוגג בין הזריחות
|
|
|
אין חכם כבעל
ניסיון ואין
טיפש כבעל
ביטחון...
ותחשבו על זה |
|
