|
והיא רואה אל תוך עיניי,
מבקשת רק לחיות ורק לנבוט
מבעד לדמעה רואה עבר, אך לא שוכחת גם מתוק
ואל לבי שולחת רוח, מחייה איבר, איבר בשלל זהוב
|
כשהמילים הלכו לי לאיבוד,
יום אחד לקח אותי הגל
אל תוך גרוני השיב לי רוח
והשיב בי את ריחות הטוב ומר.
|
על קצות האצבעות
יש לאן לדאות
לפרוח בזריחות,
לאהוב אותך ולעלות
על קצות האצבעות,
ורודות, וצהובות
|
אני לא בוכה עליך יותר
גם כשהשקט בפנים הוא סוער
אני לא רוצה שוב אותך לחבר
בלי רגש סואן, בלי עצב בלב
|
היום זה בראשית
ומחר זה עוד יום, אשר בושש לבוא...
|
|
|
