|
מלאכי הוא ילד חמוד ובוגר,
כל ערב בשש את חדרו מסדר.
הספרים למדף, צעצועים לקופסא
|
השעה 1:00 לפנות בוקר, אני לא מצליחה להירדם.
אני מחליטה לצאת קצת החוצה לספוג אוירה אחרת לרענן את הראש.
מסדרת שיער, מפדרת פנים וניגשת לארון מוציאה באקראי ג'ינס
וחולצה... אבל אז בדחף רגעי,
פושטת מעלי את הכול ועומדת מול המראה ערומה, מביטה על הגוף
הנשי הניב
|
מעשה בחצי עיגול בודד ועצוב, שקוראים לו שאול.
בוקר אחד קם שאול והחליט כי בדידותו עברה כל גבול,
"אצא לי לעולם הרחב ואתור אותו עד שאמצא את זו שאוהב." כך אמר!
|
|
|
לאחרונה הרבה
פעמים אנשים
אומרים שכבר אין
תקווה, למה
אנחנו צריכים
לקוות או דברים
כאלה, ברצוני
להזכיר מתי יש
תקווה, יש המנון
בשם "התקווה"
שאומר בדיוק מתי
יש תקווה, הוא
מתחיל במשפט
תנאי שאומר מתי
עדיין יש תקווה,
תחשבו על זה
טוב: כל עוד
בלבב פנימה, נפש
יהודי הומיה,
ולפאתי מזרח
קדימה, עין
לציון צופיה.
עוד לא אבדה
תקוותנו, התקווה
בת שנות 2000,
להיות עם חופשי
בארצנו, ארץ
ציון וירושלים.
מ.ש.ל |
|
