|
"כשהלב מוכן, המורה מופיע"
לאור טעמינו השונים בסטייל אנחנו משתדלים לא לצאת יחד ומבלים
את הזמן בזיונים, באכילה במיטה (שנינו אוהבים אוכל טוב),
בדיבורים ובויכוחים. אנטואן טוען שלא ראה ווכחנית ודברנית
כמוני (אני העורכת דין הראשונה שלו).
|
אני קמה מהמיטה באנחה ונכנסת להתקלח.
הבטן שלי עוד דביקה מהזרע שהתזת בפעם השניה שגמרת. לגוף שלי יש
עוד את הריח של הגוף שלך.
אני ממירה את הריחות בריח של סבון הדרים. רק בתוך הכוס שלי
הזרע שלך נשאר, מטפטף טיפה אחר טיפה.
|
הלילה שוב חלמתי שאני ויואב מזדיינים מול תשואות הקהל. הפעם לא
היה זה במרכז אצטדיון כדורגל או בלב אי תנועה, אלה באולם בית
המשפט. ישבתי מול הקהל, על בימת השופט, ערומה לחלוטין
|
למה בזמן שאנטואן מלקק לי את הכוס, מלטף לי בעדינות את
העכוזים, מוצץ לי את הפטמות אני מוצאת את עצמי לעיתים קרובות
יותר ויותר מדמיינת שזה יואב?
|
ואני נזכר איך, כשרק התחלנו לצאת יחד , איך הקול שלה, הסקסי,
בטלפון, היה יורד לי ישר לזיין, ומביא לזקפה, ולתדהמתי, אני
מרגיש כאן, ליד שולחן האוכל המלוכלך, ליד גוטמן הנודניק, התחלה
של אותה ההרגשה..
|
כי מי כמוני יודע שהכל מקרי למראית עין בלבד, ושמאחורי כל דבר
יש (אולי) תוכנית יותר גדולה, תוכנית אפילו יותר גבוהה ולא
מובנת מהתוכנית שלי, , תוכנית שטווה האלוהים שמעלי (ואתם לא
חושבים שיש רק אלוהים אחד ורק בדרגה אחת נכון?)...
|
לא הבנתי מה דפנה מצאה בו. הוא לא היה הסטייל שלה (שהוא כסף,
והרבה!) ובאותם הימים הסטארט-אפ שרק הקים עם אחיו עוד לא גלגל
את הסכומים האגדתיים שיגלגל שנתיים אחר כך (ואני כמובן משנה את
השמות כי השם שלו הוא אגדה למי שבתחום של תקשורת אופטית).
|
|
|
רק דגים מתים
שוחים נגד הזרם
דג מת בהכחשה |
|
