|
לאהוב באמת: זה רגש מכמיר לב.
לכתוב באמת: זה לבטא את מה שמכמיר את הלב.
הוא: בואי נשחק במשחק.
היא: איזה משחק?
הוא: תוק, תוק מי אני ומה שמי?
|
כל שנה קראתי את המכתבים. עד לשנה בה קרעתי את מכתבי ואת
הקופסה הכסופה עם הסוסים הדוהרים ומכתביו שלו מסרתי לאמו, אמי
השניה, מתוך שלוש אמהות שהיו לי (לאה, רבקה ורחל).
|
כל זמן ההכנות מלמלה אמא, בטון זועף, משפטים קצרים בפולנית שלא
הבנתי וגם לא התייחסתי אליהם.
היום הזה היה צפוי להיות יום מיוחד. אמא הסבירה לי אתמול
ששתינו ניסע לפגוש את אבא! כל כך שמחתי שהתקשיתי להירדם בלילה.
|
הסוד המשותף הנעלם שב
ופוער את פיו המכוער ופורץ בצחוק מרושע
|
עד שמעגל פנימי
דופן מלבבי
נחתך באחת ובחוזקה
|
שנוכל לשמור לעצמנו רסיסי מחשבה
לנצור לרגע או לעולם
בלי לשתף את כולם
|
רוצה להבקיע את חומת השתיקה
היא פוצעת את אוזני
היא קשה וחזקה מתמיד!
|
אני מנסה להשתחרר אך הצעיף מחזק אחיזתו
כמו היה עשוי מפלדה
|
|
|
-בואו נלך לזיין
בבית קברות!
-אבל אדון האופל
אמר שהיום
שורפים כלב על
הקבר של בן
גוריון!
-אני אומר שנלך
להכין עוגה
(מתוך פרוטוקול
ישיבות כת
השטן)
שובו של
הארגנטינאי |
|
