|
מה הם המילים האלה שאנחנו כותבים, אומרים
שעשוע לאוזניים, משחק למוח?
למילים האלה יש כוח וחיים הם יכולים לבנות מגדל,
לגדל שושנים.
אך המילה הפשוטה ביותר יכולה להרוס עולומות לשגע
יוצרים.
תזהרו מהמילים שאתם מחלקים, אומרים, כותבים הם לא
סתם מילים............
זה היה יום ראשון. בחוץ היו רוחות חזקות. תחילתו של החורף או
אולי תחילתה של אהבה.
|
הכיצד מתאהב ליבי ועוד לא ראיתי את פנייך
לא שמעתי את קולך
|
סערה מתחוללת בתוכי
קורא אלייך מתוך הסערה
|
הלילה הארוך אינו נגמר
העלים המתנופפים ברוח
שוברים את השתיקה
|
את לי אהבת עולם
ואין לי צורך בדבר
מלבד אהבתך
|
אושרך ניכר בתפארת הגן
שאת משקה באהבה אין קץ
|
אני מביט בירח ורואה את דמותך מתרחקת מעיני
|
את חלום מתוק שכל לילה אלי חוזר
את האור בקצה מנהרת הבדידות ממנה אני בורח
|
תופסת בין שינייך
ומחזיקה את מנגינת חיי
|
עשן הקרב נספג באוויר
פנייך מתפוגגות לנגד עיניי
עיניי הרטובות לאט לאט נעצמות
בנשמתי האחרונה אני חייל פצוע
קורה אלייך משדה הקרב על ליבך על חיי
|
מנסה להדביק כל פיסה
בזיכרון אהבתי אלייך
|
היא מסובבת את הראש
אני מנסה להביט דרכה
היא צועדת קדימה...
|
אני עוצם את עיניי מרגיש את קרנייך
נוגעות בעורי חודרות לליבי
אני כמו פרח הצומח לאורך
|
שוב אותה הרגשה של בדידות
שאני כאן ואת שם רחוקה
ועוד פעם אותו געגוע אלייך
אל הלב שארתי בידיך
|
הרוח מכה בעורפי
אני כמו פרח הנאחז בפיסת אדמה
אך אחיזתי אינה דיי חזקה
והרוח קוטפת אותי
|
עוד יום נשרף ועוד יום נולד
החיים מוצאים אותנו ואנחנו לא אותם
הגורל מתעתע בנו ולא אנחנו בו
כל יום אנו נלחמים בתחנות רוח
|
אני מתחיל לאבד יותר מסבלנות
ואותו רגע ממש את שואגת
כמו אריה ונופלת לתוכי
נשימתך כבדה ואת לא מפסיקה
|
|
|
תזדיינו
בסבלנות.
אנחנו חושבים
שזה מקום מספיק
גדול כדי להכיל
את כולכם.
צוות מכון
הרנטגן מייעץ
לאורגיה
טאליבנית |
|
