|
Shpongle3
גילה נכנסה לחדר האוכל, כל המבטים הופנו אליה, היא הייתה סמל
היופי של הקיבוץ, היא תמיד הייתה רגועה, שלווה, מחייכת לכולם,
מתעניינת בשלומם של החולים, היא הייתה המחוזרת של הקיבוץ.
|
סיימת תיכון, עשית צבא, טיילת בעולם וכשאתה חוזר מדרום אמריקה
מחכה לך מעטפה על השולחן בבית שלך פגישת מחזור ועוד איפה על
חוף הכינרת, אתה אומר לעצמך "מה אני צריך לפגוש את כל
המטומטמים שאיתם עברתי את מחצית חיי?", דיברתי עם אימי והיא
אמרה לי גיל אני חושבת שכדאי
|
יצא מביתו האיש הקטן, מתבונן בגנו בפליאה כמו ילד קטן, מתרגש
מכל פרח ופרח, מתקדם בצעדים קטנים בגינתו, מרים ראשו לכיוון
העצים הגבוהים, מסתכל בשורשיו של העץ הכי גדול בגינתו, מתקדם
לעבר השיח לקטוף את פירותיו הלא ידועים.
|
אתה מטייל ברחוב, עובר בין הרחובות והמכוניות, חושב לעצמך מה
כל האנשים עושים פה עכשיו באמצע החיים. אתה מסתכל לכל עבר
ומבין שלכל אחד יש את הסיפור שלו.
|
במשך השבוע הראשון לא עזבתי את הדובי לשנייה אחת, הייתי הולך
איתו לגן ואימי הייתה מחזירה אותו הביתה, ומיד כשהייתי חוזר
מהגן הייתי רץ ישר לחדר שלי לחבק אותו ולשאול אותו מה שלומו
ואז הולך לאכול איתו ארוחת צהריים ואחר כך הולך לישון.
|
קבענו להיפגש בגן הקטן, על הספסל שמביט לשמיים, היא הגיעה,
חיכתה שאבוא, הגעתי, מתבונן בה כאילו הייתה משהו קורן, היא
ישבה על הספסל לבושה בשמלה לבנה, מרגיעה כזאת היא הייתה.
|
אני מציע למי שאוהב ושאיכפת לו מהחיים - שימרו על עצמכם ועל
חבריכם, טראומות עוברים פעם בחיים אבל כנראה שאני עברתי כל יום
וכשאני רוצה לבכות אני מוציא הכל הדף ואני שומר את זה בשביל
הזיכרון שאני אדע מי אני באמת, אחד שאוהב ושנותן הכל בשביל
חברות
|
רגליי לקחו אותי למקום נידח שכיפת השמים כל כך ענקית שמרוב
הגשם החזק, בקושי כל כך גדול הצלחתי להביט בכוכבים ומרוב הכוח
הגדול שנוצר בתוכי ידיי התרוממו לאוויר הפתוח ובאותו רגע פשוט
הרגשתי עד כמה אני חופשי מכל הצרות של החיים וכמה אני מודה
לאלוהים שנתן כזה מזג
|
יש בסיפור הזה הכול - סקס, אהבה, בגידות, אכזבות, בקיצור כל
נסתרי החיים שאנו נוטים להתעלם מהם. אפילו דמויות טובות ורעות
יש בסיפור הזה.
|
סובבתי את ראשי אליה, הושיטה יד "נעים מאוד הדר", "נעים מאוד
שגיא", ואז באו כל השאלות, מאיפה אתה, מה עושה, שאלות של
היכרות ראשונית, אני לפעמים שואל את עצמי האם השאלות הללו
ממחישות באמת מי אנו, בכל מקרה התחלנו לפתח שיחה שעד מהרה כבר
שינתה מיקום ומה שבא אחר כ
|
כשנכנסנו לפונדק, עולם ומלואו נגלה לפניי, ישנה ברמנית שרצה
מצד לצד על הבר, ישנן כמה בחורות שיושבות על ספות ואני ילד קטן
בן 10 הכי קטן מבין המבוגרים יושב שם ומחכה לאכול את האוכל
שהוריי הזמינו לי, מן רוטב פיקנטי חריף עם שעועית ולחם מלפני
שנתיים או אולי יותר
|
איש אחד עבר יום אחד במעבר החיים
|
עינייך מראות לי את התמימות שבך חבויה
עינייך ממחישות את הרכות שלך
עינייך מקנות לי את האמונה בך
עינייך לא נותנות לי להפסיק להביט בעינייך
|
בכל יום שאני נזכר בך, הרגש מתמלא מחדש בלבי.
בכל יום שאני מדמיין אותך, את נהיית יותר מדהימה.
בכל יום שאני פוחד, את הדבר שמרגיע אותי.
בכל יום שאני עצוב, אני יודע שיש מי שישמח אותי.
|
למעלה הרגשתי הכי משוחרר
למעלה הבנתי מי אני
למעלה שנאתי להיות תחרותי
|
רציתי לחבק אותך
הרגשת קרובה מדי
|
|
|
כל העסק של
יצירת סלוגנים,
נראה לי קצת
מסוכן, אבל אז
נזכרתי שאתם לא
יודעים איפה אני
גר
אני, מתרווח על
הכיסא שלי |
|
