|
רון שני כותב ממקום מאד מוזר בחיים שלו
ידענו שזה עניין של זמן עד אשר יגיע פליט מאריתריאה אל כס
ראשות הממשלה רק לא שיערנו בנפשנו את הנזק שהוא עתיד לגרום.
בשנייה שבה נכנסו הפליטים לארצנו היה ברור לכולם שהם מכוונים
גבוה. אנחנו, הישראלים, נהגנו לקחת את הזמן, לעבוד לאט
ובהדרגתיות. בתחילה היינו אונס
|
בין חץ לרימון שהשליך קופידון
נותר לו דומם במסווה של אדם
מביט כדרכו בקרעיו של עולם
לא אדמה ולא בשר יפצו על דם
|
חושף שיניים בכניסה למועדון
שוב שתיתי ועישנתי המון
יריתי לעבר המאבטח דימיון
בינו ובין אידיוט ובריון
|
אהבה, ייסורים, לב רגיש
בדידות, קפה, סיגריות חשיש
חבוק בזרועות האישה שתרגיש
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
תראו! שם! בצד!
איך עבדתי
עליכם.
סבא גפילטע |
|
