|
רוןרון
 
"מי אני, אני רק בנאדם אני חי ונושם כמו כולם.."
אבל יש לי הרבה רגשות תיסכולים ותיסבוכים שהדרך
היחידה שלי להביע אותם היא הכתיבה..
אז אני מקווה שתקראו, תהנו, תתרגשו, ותרגישו מה שאני
הרגשתי...
אתם מוזמנים להגיב ולהגיד כל מה שעולה לכם בראש.. :)
אבל באותו רגע, החלטתי שאני מאוהבת בו והנה עוד רגע אני מתקדמת
לעברו, תופסת אותו ומנשקת אותו תוך התלעמות מוחלטת מכל החברים
שלו מסביב.
אבל כמובן, שאותה מחשבה נשארה בגדר מחשבה בלבד בגלל כמות
האלכהול שזרמה לה בתוכי ולא ממש איפשרה לי לזוז מהמקום.
|
הם מדברים ואני שותקת. בוהה בהם ומקשיבה. היא בטח לא רצתה
לעשות את זה מפגש מרגש, היא לא אוהבת שכולם מתחילים לבכות.
אין פה סוף, יש התחלה של משהו חדש. ככה היא תמיד אומרת.
|
לא יכולתי להוריד את העיניים שלי ממנו, הוא מדהים. ולא רק בגלל
העובדה שיש לו שיער ארוך כמו שאני אוהבת, יש בו משהו מיוחד.
|
השעה תשע בערב ושוב רע לה. כבר דיי הרבה זמן שרע לה. אז
המחשבות שלה שוב מתחילות לנדוד לעולם הדיכאון והיא נכנסת לבועה
המוזרה הזאת שהיא בנתה לעצמה.
כבר בערך שבועיים עברו מאז שרע לה כל ערב. אולי זה החושך, אולי
היא מפחדת ממנו, אולי הוא עושה לה רע.
|
זהו עכשיו כולם פה בחדר יודעים שההורים שלי גרושים.
ניסים התיישב והתחיל להסביר את מה שהסביר לנו בפגישה הקודמת,
לא ממש הקשבתי למה שאמר, סרקתי בעיניים את כולם,
כל אחד הגיע עם שני הורים, ושניים הגיעו עם הורה אחד.
אני הגעתי לבד.
|
הרגשתי שאני רוצה לשבת ולדבר איתה שעות ולספר לה הכל על החיים
שלי ושהיא תספר לי על שלה, שאני מרגישה שזה מלמעלה, כאילו
שהיינו אמורות לפגוש אחת את השנייה, לספר לה על התאוריה שלי
ושגם היא אחד מ"המלאכים" שאלוהים שולח לי.
|
העיניים מחפשות,
לא בדיוק ברור את מה
נחות לרגע וממשיכות שוב.
|
אבל אתה לא תבוא.
כי אתה מתרחק.
לאט לאט ובזהירות בלי שישימו לב
|
לא רוצה לשמוע את כולם אומרים איזו יפה אני, ואיך אני הורסת
משהו שיכול להיות כל כך טוב. לא רוצה לשמוע אותם, לא אכפת לי
מה הם חושבים. אני לוקחת את הכדורים כמו ילדה טובה, אוכלת את
האוכל המגעיל הזה שהם אומרים לי לאכול, בשעות שהם אומרים לי
לאכול, ואיך שהם אומרי
|
"רוני את פה?"
אני לא פה.
אני כבר לא יודעת איפה אני.
הלכתי לאיבוד.
|
אני שונאת שבמשך שנה הייתי בוכה כל לילה בגללך.
אני שונאת שתמיד כשרע לי, אתה עולה לי לראש ועושה לי יותר רע.
אני שונאת שאתה מנסה לשמור איתי על קשר.
אני שונאת שאתה לא מנסה להתקרב אליי.
|
אתה פשוט משגע לי את השכל.
בלי לשים לב אתה שולט בחיי.
כי הכל מסתכם בך.
לכל התסבוכים והבעיות יש תשובה אחת - אתה.
|
מדי פעם פזלתי לעברה, כדי לראות את הדמעה המתגלגלת על לחייה
הורודות, אך לשווא.
היא לא בכתה.
|
כמעט והלכתי לקחת כדור. ואז נזכרתי שאת הכאב הזה אף כדור לא
יעביר. במקרים כאלו הייתי מתקשרת אלייך, אתה היית בא, היינו
שוכבים על המיטה בלי לזוז. הראש שלך על החזה שלי, אני הייתי
מספרת לך כמה רע לי ואתה היית מקשיב לי ולדפיקות הלב שלי, מדי
פעם היית אומר לי איז
|
והוא היה היחידי שהבין אותי
היה לי אותו ולו היה אותי
את כולי.
|
אני מרגישה כמו פצצה מתקתקת שעוד רגע הולכת להתפוצץ.
כל דבר קטן מעצבן אותי.
אני לא רוצה להוציא את העצבים שלי על אף אחד אבל פה ושם אני
מצליחה עם הכישורים המיוחדים שלי להרוס עוד איזה השקפת עולם
נחמדה של מישהו עליי.
|
אני והמציאות רבנו.
אנחנו לא ממש מתקשרות בזמן האחרון.
אני מחפשת דרכים להתחמק ממנה שתעזוב אותי,
שתתן לי לחיות את החיים שלי בלעדיה, ככה טוב לי יותר.
פותחת עוד בקבוק אלכוהול, שותה עוד כוס ועוד כוס,
אבל לא שוכחת כלום, זה רק מכאיב לי יותר ואני לא מפסיקה לב
|
מוקסמת מהעוצמה האדירה של הסכין עלי, מהופנטת מהנוזל, מתחילה
להרגיש את הכל נעלם מסביב, הכל מטושטש ולא ברור.
הכל חוץ ממני.
|
אמרתי לה שיכולתי להשאר ככה כל החיים. איתך, בין זרועתייך, לא
לזוז. אני אוהבת אותך. אני כבר לא יודעת איזה אהבה. אמרתי לה
שזה לא פייר שאני כל כך מבולבלת וזה רק בגלל מה שההורים שלי
החליטו לעשות או לא לעשות בחיים שלהם. היא אמרה שככה זה.
ההורים מעצבנים את הילד
|
היא עסוקה בלכעוס עליי.
תמיד היא תמצא בי איזה משהו לא בסדר.
ויש הרבה.
|
הוא לא חייב לי כלום.
הוא יכול לבוא וללכת מתי שבא לו.
להיות נחמד כשהוא רוצה ובאותה מידה גם להתעלם כאילו לא הייתי
קיימת,
להבטיח הבטחות ולשכוח אותן.
|
אם בשביל לשמוח אני צריכה לשכוח אותך
אני מעדיפה להיות עצובה לנצח
אין לי כלום בלעדייך
הכל משפיע עליי
כמו גל הרסני
אם רע לי בגללך אז כבר הכל רע
ולכלום אין משמעות יותר.
|
הו שלום, כבר התגעגעתי.
כן, מזמן לא הייתה לי את תחושת הבדידות העצובה ואת המחשבות
האובדניות שלי.
עוד פעם השתיקות והמבטים הזומביים שלי שמערערים את כל מי
שמסביבי ואפילו גם אותי.
|
אני לבד.
מרגישה כאילו אני נופלת ונופלת ואין אף אחד שיתפוס לי את היד
ויעזור לי לחזור חזרה למעלה.
אין מישהו שיגיד לי מה אני צריכה לעשות עכשיו.
אין מישהו שיסביר למה הכל קורה ככה.
|
והיא לבד.
והיא לא אוהבת להיות לבד,
לא יודעת להיות לבד.
|
מבית החולים נמסר:
קיבלנו את החולה במצב אנוש,
עם דימומים קשים באזור הלב.
|
אני לא יודעת למה.
תמיד הרגשתי שאני רוצה לכתוב עליה.
כאילו המילים עומדות לי על קצה הלשון, כאילו הכל כתוב ומוכן
אצלי במגירות במוח.
אבל תמיד כשבאתי לכתוב, הכל איבד את המשמעות שלו.
|
אלכוהול היא הפסיקה לשתות
ואת הסכין היא עוזבת, מרחמת על היד שלה
לא נשאר לה כלום
הכל מתערבב בתוך להבה ענקית שקוראים לה כישלון
|
אולי זה בגלל המחלה ואולי זה סתם כי אני משתגעת.
כשיותר מדי טוב לבן אדם זה עולה לו לראש.
|
אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
|
|
החיים הם כמו
כדור גומי - כיף
בהתחלה אבל מהר
מאוד מתחיל
לשעמם. |
|
