|
רון.
לא יפה,לא חכמה
אבל זה ברור שאחרי 10 דקות של הכרות
תדעו שהיא בהחלט
מיוחדת.
תמיד הסתכלתי על הכתבות בעיתונים על הפיגועים שהיו בערב לפני,
אף פעם לא ייחסתי לזה יותר מידי חשיבות. לי זה לא יקרה.
יום אחד כשהייתי בעיר השכנה לקיבוץ שלי, שוטטתי עם חברה
מזדמנת, כרגיל מדברות על הכל, לא משהו חשוב, הגענו לנושא
הפיגועים, אבל שוב פעם חזר המשפט
|
נכתב לא מזמן,
קיבלתי עליו מחמאות אינספור
|
ושוב בשעת געגוע היא מתיישבת עם האלבום
האלבום שבו הכל מתועד
|
אז הגשם יורד והמילים כמו דמעות.
רגע אבל במדבר לא יורד גשם.
והיא מזמן כבר הפסיקה לבכות.
|
רציתי להיות עוגת חלבה שתיתן בראש.
שתספור 1,2,3
|
הוא היה חייל בצבא הצאר
לחם במלחמות רבות
כבש שטחים ועיירות...
|
חיוך הוא כמו בועת סבון, הוא יכול להתנפץ ברגע.
|
ילד חושב ילדות ורואה את כל מה שעבר עליו.
|
אבל הכי טעימה היא העוגת גבינה, הלבנה הרכה התמימה הזאת שעומדת
על הדלפק וקורצת לכם: "קחו אותי,קחו אותי ,קדימה רון תאכלי
אותי..."
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
שלוותא
(כך היו קוראים
ללהקת נירוונה
לו היתה מוקמת
בישראל) |
|
