|
כבר לא פוחד.
I don't love you anymore.
Since when?
Now,
Just now.
I don't want to lie,
Can't tell the truth so... it's over.
|
"לכבוד דיירי דירה 8.
אני לא בטוח שאפשר לכתוב "דיירי דירה" אבל כרגע ממש לא אכפת
לי.
רציתי שתדעו שישנם שני אופציות.
אופציה ראשונה - אתם בדירה ומתעלמים מהקריאות המנומסות שלי
שתנמיכו את ווליום הזוגיות שלכם..."
|
כששלומית חזרה הביתה היא לא ציפתה שהדלת תהיה נעולה ויהיו
רעשים מבפנים, היא לא חשבה על זה כשהיא נתנה את המפתח היחידי
לרני בבוקר, כנראה רגילה שמישהו מחכה לה.
|
"אני רוצה שתלך" צעקתי, "מה לא ברור?" הצבעתי אל כיוון הדלת,
אבל הוא מצידו, אפילו לא הסתכל. "אני רוצה שתלך". דיברתי לאט,
אולי ככה הוא יבין.
"אני רוצה אותך מחוץ לדלת". הסתובבתי הרחק ממנו.
|
"לכל מי שמחזיק מידע
על מיקומו של סאדאם
נא להתקשר אלי
לטלפון 555666 - 056
פרס כספי גדול מובטח..."
|
היא זרקה לי את כל הבגדים דרך החלון,
ביקשתי ממנה פעם אחת לא לזרוק את החולצה הכתומה שלי,
אבל בסוף היא זרקה אותה בתוך שקית.
|
הנסיכה חייכה בידיעה כי אף אדם לא יכל לגרום לה לדבר עליו בפני
אחרים ולכן הסכימה לאתגר.
"אבל מה אם אף אחד לא יצליח ?" שאל המלך את המלכה.
"אל תדאג, ישנו אחד שיצליח לכבוש אפילו את לב בתנו"
"מי?"
"הגורל" ענתה.
|
אם הייתי יכול להיזכר איפה הייתי בדיוק לפני שנה אני חושב
שהייתי שוב שמח, ניסיתי בכל הכוח להתעלם מהעובדה שנאבדתי, שאני
אבוד בין שיחים ענקיים שלפעמים נראים כזזים מעצמם רק כדי לגרום
למין תחושה של נוסטלגיה.
|
אז ברחתי, לא יכולתי להישאר שם יותר, יותר מדי קירות, יותר מדי
שמיים, הייתי צריכה אוויר.
משום מה, גם שנה אחרי, עדיין הייתי כלואה, עדיין היו קירות,
אבל רק השמיים מעולם לא חזרו.
אני רק זוכרת את המחברת שלו, כזו קטנה, מרופתת עם שורות
כחולות.
|
"אני אוהב אותך" לא מספיק בשבילה
היא צריכה להבין למה זה כדאי לה
והיא מחפשת את הדברים הקטנים
שיוכיחו לה ללא ספק במקום המילים
|
Is she just a fiction?
I can't believe my eyes
I looked at her
Her eyes at me
Time just flies
I can't break free
|
We are all alone in this world.
So together we stand, alone.
We dont know where to go or what to look
so we look inside and fall
|
In this god forsaken place,
Looking who to blame.
You are looking for a meaning,
in a place with no end.
You are looking for an ending,
in a book with no name.
|
Looking outside the window
Looking inside my mind
Running from the cold
Terrified from things I find
|
I told you I love you, you never moved, you knew.
The warm sun came out, and with it your eyes
But now I'm alone here, with no beauty in sight
|
העיניים שוב בוכות
ממזמן הם כבר הפסיקו
עוד מסתכלות מסביב
לאהוב הם לא הספיקו
|
בנים ובנות ואת אף פעם לא מבינה
יש הבדלים, אנחנו לא דומים
אנחנו מכוכבים שונים ועולמות אחרים
את רואה תקווה, אני רואה אסון
את רואה גוונים של אפור אני רואה שחור
|
רציתי לבשר לך משהו.
אתה משתגע.
אתה מאבד אחיזה במציאות.
|
ילדה מסתכלת לא יודעת לאן
לאן כדאי לה ללכת
בטח לא לכאן
|
רציתי להיות
רק עוד פעם אחת
המילה הנכונה
מעל ולא מתחת.
|
ואיך תמיד משהו יפריד,
ואיך תמיד משהו יקרה.
משהו ימנע ממני להיות,
משהו ימנע ממני לחוות.
|
אני לא מבין איך הכל הסתבך
איך נהפכתי לפראיר מהלך
איך נפלתי בפח כה מיושן
ממש כמו ילד קטן בגן.
|
ומי אני? ומה אני רוצה, ואיך לכתוב את מה שאני לא מוצא
ואני לא יודע לצייר ציורים, ואין לי עיפרון לכתוב מכתבים
ואין לי מוזה, שוב הכל באשמתה, שאני יושב פה לבדי, ולא איתה
|
אתר הכרויות, מקום לא קטן
הרבה אנשים עם משהו לבן
דף ריק מאחורי הרבה מילים
כתובות בדפוס במקום בשירים
|
אהבה, תשוקה וסקס
כוח המשיכה וסקס אפיל
אהבה הייתה לי פעם
סקס מעולם לא היה
תשוקה עדיין איתי
ורק היא הלכה
|
רוצה ליפול ולא לקום, רוצה שהלילות יגמרו
בלי יותר מדי שאיפות
שהחול ישטוף אותי למטה
ולא יכבו את האורות באמצע.
|
קשה לך לקבל, קשה לך להבין
קשה להאמין, שמישהו כמוני
יכול להיות שונה, יכול להרגיש, לדבר
לבטא ולהאמין במשהו אחר
|
בין שורה לשורה
אפשר לקרוא רק אמת
ומסיכה על מסיכה
מי אני פה בעצם?
|
ונמאס מבנות,
בנים לא מושכים,
וחיות רק נושכות.
הולך לבדי,
מחפש קצת סיבות.
|
והיא מתרגשת וכך גם אתה
כי אתה יודע שהצלחת
וראית כמה היא שתתה
הצלחת לעבוד על עוד אחת
|
ופתאום נפלת חזרה לאדמה
ראית את הכל עובר כל כך מהר
והאדמה מתקרבת והרצון לכתוב גובר
והמצב מתדרדר מרגע לרגע
והפחד גובר כל שנייה שעוברת
ואתה כותב וכותב על מצבך העגום
וכמה שרע וכמה שאתה סתום
|
ואיך אפשר שלא להרגיש
חלק ממשהו גדול בעולם
מנופנף לכל עבר
על כל מילה שלא בסדר
|
אז כפי שאולי הצלחתם להבין
זהו סיפור על ארבעה אחים שונים,
אפשר אולי אותם לאפיין
אחד רגיש, פסיכופת קצת שמן,
אח שמח וקצת קירח וערמומי שזומם.
|
ושוב אני נמצא תחת ביקורת,
עיניים צמודות מכל זווית ומבט,
כי אסור לגעת בעץ הדעת.
ורק אותו אני רוצה,
ולא כי אסור אלא כי זהו גורלי
|
ירח יורד
באמצע חלום עומד
שוחה בכיפת הר געש
ובחלום אין טיפת רעש
לחלום אין תוכניות
לחלום אין ציפיות.
|
זמן זה כסף וזה כסף שלנו
אז אנשים רצים ברחובות
אנשים רצים ערומים
העיקר לחסוך עוד כמה שקלים
|
והגוף שלי איתך, מנסה לעמוד בקצב
ואני כבר מזמן נעלמתי בעצב
אז תגידי לי מותק איך הסקס? איך אני?
חבל שלא שמת לב שזו לא הנפש שלי.
|
היום יש לי יום הולדת, אבל אין לי כלום בפנים.
עמדתי שעות בתור למסיבה, ראיתי אנשים רוקדים, מדברים, חופשיים
ואותי.
אני חושב שאני יכול להיות חופשי רק שאני לבד.
|
שוב אתה מתייחס לעצמך בגוף שלישי.
אז מה?
הרי זה לא שתעשה משהו בנידון, הרי אתה לא מקורי, ואם כבר אתה
לא מקורי אז עד הסוף.
|
הייתי רוצה שתמצאי אותי רק לא כמו שאני מוצא אותך.
לפעמים נדמה לי שאת כמו כולם, לפעמים נדמה לי שאת לא נמצאת
בעולם.
|
ומי אני בכלל כבר שכחתי מזמן
ואולי פשוט לא אכפת
כי נאבדתי בזמן
ולא הפסקתי לגרד
את אותם פירורים
שמגרדים ללא הרף וללא רחמים
|
כי את רון אפשר לראות רק במקום אחד
אפשר לנסות להבין רק שהוא לבד.
אז מה את מתפלא שאת מנסה להבין
כי איתך אני לא לבד ואני לא מאמין
|
אדם: אז את אומרת שהחלק הזה שבי שאני מדבר איתו הוא מלאך?
תמונה של שני אדם אחד לגב של השני ושניהם עצובים.
דניאל ( ברקע ) : בערך, אתה מבין בלעדייך הוא לא מלאך, רק
שניכם ביחד יכולים להיות מלאך.
אדם ( בציניות ): אז בעצם אני פאק של אלוהים?
|
את יודעת איך זה, לפעמים שאת מרגישה מטומטמת.
שכל מה שתגידי רק שם אותך יותר עמוק בבור.
|
איך אתה מרגיש
אני מת
לאט לאט, קח כמה נשימות
|
|
|
אני הבנתי, שאם
אני רוצה
שהסלוגונים שלי
יתפרסמו, אני
צריכה להוסיף את
שמו של בועז
רימר בגוף
הסלוגן, ואולי
גם אני אקבל
תגובת המערכת
(אוי כבוד!)
לוליטה- התחרפנה
סופית |
|
