|
 191334157
לפעמים רע לה.
היא רוצה לבכות, אבל היא לא מרשה לעצמה.
אז היא כותבת, בדרך כלל זה מקל והיא שוכחת מהכל.
אור הייתה ילדה קטנה בערך בת 6 (כמעט 7).
אור הייתה ילדה שהיה לה הכול, היה לה בית פרטי, במושב יפה,
הייתה לה גם משפחה אוהבת - אח גדול ושני הורים, משפחה רגילה
ואמא הבטיחה לה שזה תמיד ישאר ככה.
|
מאז אני לא בוכה יותר, לפחות מנסה...
|
לילה, אתה עומד בחוץ ומסתכל עלי.
עומד לבד בתוך הלילה הקר הזה והגשם שיורד בחוץ.
|
אהבה ראשונה
כאב ראשון
כאב שאני לעולם לא אשכח...
|
אני לא רוצה לשתוק אבל המילים פשוט לא יוצאות לי,
אני לא רוצה לכאוב אבל הכאב פשוט לא עוזב אותי,
אני רוצה לבכות אבל הדמעות פשוט לא זולגות לי...
|
נזכרת בחיבוקך החם בליל חורף קר
מרגישה את היד המלטפת בין מגע מוכר
חשה שוב את התחושה המיוחדת
שגרמת לי לחוש שאני המיועדת
|
גרמת לי להתאהב בך
לחוש אותך בתוכי
לחוש צמרמורת בכל גופי
|
האכזבה הזאת מבנאדם שפעם כל כך הערצת, ולא האמנת שהוא יכול
להפוך לבנאדם שאתה כל כך מפחד ממנו עכשיו... הוא קשור אליך
עדיין, קשור אליך בדם.
|
אני רק מרגישה כמה קר לי וחושבת-כמה קר היה להם?!
|
צביעות של אנשים יכולה להרוג לפעמים בנאדם - מבחילה.
|
הוצאתי אותו החוצה,
עד כמה שזה נשמע נורא.
הוא אצלי ביד עכשיו, פועם את הפעימות האחרונות שלו,
הלב...
|
אתה קם בבוקר אחרי יום כל כך יפה שהיה לך עם בנאדם שאתה כל כך
אוהב ולילה שבו כל כך לא ישנת כי הכל התנפץ לך פתאום.
|
כואב לך עכשיו הא?
את כבר לא ממש מבינה למה.
|
כנראה שפולין כן השפיעה עלי...
|
כשהייתי קטנה אמרו בתוכניות הטלויזיה ובספרים
שאבא זה בעצם איש גדול, חכם שנותן המוןןן אהבה.
|
לכל אחד יש חבר טוב, אחד כזה שאתה תמיד מסתובב איתו, מספר לו
הכל, אחד כזה שיודע עליך הכל.
|
כשמגדלים בנאדם, בין כל הדברים שמלמדים אותו הדבר העיקרי הוא
ללמד אותו לאהוב.
|
שומעת את המוזיקה,
רואה אותה רוקדת.
מפחדת שהמוזיקה תיגמר ואז הכל יעצר כמו בסרט.
|
רואה תוכנית ועוד סידרה.
מסדרת את החדר, הולכת לבקר חברה,
עושה הכל רק כדי לא להיזכר בך...
|
לפעמים אני רוצה לקום בבוקר, לקום עם חיוך על הפנים, ואז
שייגמר היום ולהירדם עם החיוך הזה.
|
כולנו ילדים קטנים.
כולנו חיים בבועה הזאת שגורמת לנו לחשוב שאם כולנו נתאמץ הכל
יהיה מושלם.
|
כשמכירים בנאדם, או במיוחד כשאוהבים בנאדם לומדים אותו,
מכירים אותו וגם את חסרונותיו, ולומדים לחיות אתם.
|
אמא, הלכתי...
עכשיו אני במקום טוב יותר, אני חושבת.
רק רציתי להגיד לך את זה, למרות שאני לא בטוחה שאי פעם אהבת
אותי בכלל, אמא רק בקשה אחת יש לי אליך - אל תשכחי אותי!
|
לפעמים אנשים פוגעים באנשים אחרים
ולפעמים הם גם מצטערים על זה ונפגעים.
|
נמאס לי מהריק הזה.
מזה שכל כך הרבה אנשים נעלמים מסביבי פתאום...
וכל השקט הזה - הבדידות שאני כל כך מפחדת ממנה מאיימת להגיע.
|
שוב בחדר - יושבת, חושבת.
משפחה, געגועים...
כבר נגמר את מי לבקר, כולם נעלמים,
|
היית איש גדול ומפורסם.
הייתי אז ילדה קטנה, ילדה תמימה
ובליל סתיו קריר, ליל שלום היה אמור להיות.
|
|
|
העולם הפנימי
שלי כ"כ מפותח,
שאני מזיע
פנימה
המתחזה החד פעמי
לשנון |
|
