[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








רומן שיכרי
ICQ 327989629 327989629  shujiko

אל היוצרים המוערכים על ידי רומן שיכריאל היוצרים המעריכים את רומן שיכרי
כותב שירים. תחושות,רגש ומצבים.
ומצלם פה ושם.
:).




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
גיהנום
היו רחשים ששמעתי,כשהשקט נסג ממני. הרוח סבבה אותי מפחד .


לרשימת יצירות השירה החדשות
הרהור
יופייך מקסים
עולמות.

ביקורת
אותם מים שאנו מוקפים בהם
מלאי החיים
שזורמים בנו.

דיאלוג
אנשים עוזבים
חולפים אותך
בלי להגיד למה ומתי
כי ככה זה.

אז ככה זה.

מקום
בצל העץ האפור,
מאפשר החיים.

דיאלוג
מזג אוויר
מקפיא אותך ורגשותיך לבפנים
מרעיד אותך לפעמים

אהבה
מחפשים את מבטינו
היא עצרה
המעלית עצרה

מצב
את שוכבת על החול
רועדת שגל הנשבר באדמה
סביב די-יונות.

סוריאליזם
עת באה
גלים גלים

ביקורת
במנגינה ערסית-חוצנית קסומה
מנסה לומר משהו למח.

ערפילי
הוא היה שם
על אדמת פסי הרכבת.

טבע
טיפות גשם נוחתות
לאדמה הצמאה
לה

ייסורים
יש בי רגעים שבהם שד נכנס בתוכי
וכל מה שאני מרגיש הוא רגש.

מצב
I hear the sound of music from everywhere
Just from me
Trampling, hitting harshly at the fissured ground they left
I forested

טבע
Walking by the road
Under calm trees
And warm sun on them
Light keeps brightening

טבע
lots of joy
sitting on the top of trees
from sky's calmness
calmly kindling the joy of life.

תחושתי
The climb to the moon
When it rains in the night

דיאלוג
Don't stand there
Its freezing there
Come here to me
I won't hurt you

אכזבה
I left behind overflowing pain
From you
From my bleeding veins

ערפילי
It was like
My eyes transformed to tears
Almost exploded to CRY

תחושתי
I'm walking on one small
far wire of fog
with little steps
of stillness fire escaping

אהבה
We were alone
With our feelings
Between us

יחסים
My blood my soul
My pain my shot
My only sad forgiveness to you

תחושתי
Just take me away.

אהבה
Cotton dress almost fell down by the ardors.

מקום
They keep fading away
From black shadows
To bright white.

אהבה
like just a note
between her feelings
stuck to her heart
in cold room
with a crazy thought.

יחסים
When you will stop loving me
And cool my smile
You poison my drink of living.

אהבה
אותה אחת שראיתי
אותה נשמה תאומה
ותוהה איך זה
שכל כך טוב פתאום.

תחושתי
סוגר את עיני
רואה אורות
קופא מהקור
שבא לעטוף אותי

אלוהים
בין חלל אדמות.

במרכז ההתהוות
להיות קטן עם ראש מורם
אל אותה אמונה, גורל.

תחושתי
נופל לרסיסים כולי הרוס
מההר מתגלגל כולי שחור
אפר ליבי עוטף אותי מערום

ייסורים
ערה בדממת החדר
מדממת בכל ליטוף
של נחמה.

תחושתי
משקה את עיניי דמעות
וסדקי נרפים
מיתרי לבי חורקים
כואבים יותר מדי

גיהנום
ויקרסו העננים לאדמה
והאדמה תקרוס לשדות

ערפילי
בחולות השממה
שם עומד האיש
ללא בקשה

עצב
כמו פסנתרן עיוור שידע את התווים
ושכח את הפסנתר. ידיו נופלות ארצה
מילותיו מרמות אותו להלך באוויר
בחדר ריק מאנשים, לשם ולשם
ולא לגעת בפסנתר
אלא ליפול עם פניו

אהבה
הנחותי נשארו ללא אוויר
רק כאב עכור עבורך
שלא עובר
כאילו נדבקה לנעלי

עצב
הפחד שאני נושם
ברגעים אלה
של הגשם והשקט הדליל

תחושתי
קם עם ידי
אדומות רטובות
רועדות כמו הטיפות
הקטנות שנשארות מעל הקרקע

מקום
אם היו לא סביב
כי קטעו אדם
ולא נקטע מגורלם
הרי מכביד מפחיד
העולה על הגשר.

תחושתי
קרבים משני שמחה
בתחנות ריקות
קרוב לביתי.

געגוע
לבד, בין הזכרות.
נשמתי רוצה אותך,
לגעת בך, שוב.

גיהנום
הידיים מכסות את העניים,
שלא לראות.
האוזניים לא מתפקדות,
שלא לשמוע.

עצב
צופה מהחלון
האופק שבור
בדיוק כמו צדדיו
שחורים כחלומות
שנפצו וחדרו עמוק
חזרה מרוסקים
מתים

אמונה
הגוף שרוי בחלחלה
סביב הקולות
נשרף מהאש.

האדמה הדממה
מדממת
הידיים למטה
הגוף פצע ופצוע.

ייסורים
מושטת
בזרמי הציפורים
המתות
עפות איתי
למצולות
הנוצות חדרו בי
כסכין מלאה ניצוצות

תחושתי
גבני ארס נוטפים מנבגיו
בשבילי ורדי שחור.

הרהור
הדמעה משחירה
עם שחר הבקרים
לעוד יום
מלא כאבים.

תחושתי
היא לא מחוברת,היא לא מתחברת
צבעיה חזקים מהם
דמה רותח ללובן.

גיהנום
אלו שבגללם חשכו הדברים,
ללא מחשבה חסרת משמעות,
חרבו עליה.

תחושתי
דממה אמרה בדמה
שותקת
מתחפשת.

אהבה
ואתה נגעל ממני
מהרגע שהגעתי
ונגעתי
ודמך גאה במורד הקיר
אה הא!

אהבה
העולם מלא באנשים.
בעולם מלא בזבל.
העולם מלא בחרא.
העולם מלא במחשבות.
העולם מלא בך.
ועולמי בעלמך.

תחושתי
איפה אני
למטה
לא יכול
לצאת.

ערפילי
בערפילים המחניקים
שסוגרת עליך
קלות
עד הסוף.

מקום
מהשמיים האפורים לבנים
נוטפים טיפות שקופות
קרות לאדמה הדלה
מנופצות מהשקט המחניק

ייסורים
הולך בשביל
וכל עברי נשבה בצעדי
העצב פועם בכל צעדי
עוקב אחרי.

אהבה
נשכבנו אחד על השני
לשמוע את השתיקה
הרגשות והתחושות
הגועשים בפנינו

בדידות
לא מבין למה
הכל קרה.

מקום
בוהה דרך שערים
גוונים אפורים
והשמיים כרקע, תוקפים
עוד אפרוריות מבפנים

ייסורים
חוטי טייל נצרפים
אט אט
לורידיך.

טבע
הערפל של שעות הלילה
השאיר את החלונות פתוחים
לקור שחדר.

תחושתי
ידיה מושטות כשרשרת הנופלת לפסי הרכבת
מרכבת לאדמה מדממת
עיניה קרות כאפר המפשיר על הלהב
שנכבתה.

תחושתי
נייר מילים
מילאתי
רוח קרה
חוויתי
חותכת אותי

אכזבה
מחפשת עצמי
בלבושי
ברגליי המועדות קדימה
הרחק אליך.

תחושתי
עדיין כאן
עדיין קטוע מילים צורחות מקלות
מחשבות שצורחות ממני
ולא מרגיש הקלה.

אהבה
שובל של דם
שוקע בשולחן
משאיר כתם
בצבע ער.

בדידות
בכאבים מפיל אותך למים והטיפות שנופלות
אדומות למים
בלי טיפת אוויר
שוקע.

תחושתי
חורט את רגלי הכיסא עליך
קופץ עליהם.

פוליטית
דמי זרים על להבי
בידי אני מחזיק חיים
ארץ ויושביה אני מרגיש
נדמים לי בעורפי בחזית חזי למעלה.

תחושתי
אני רק רוצה
להביט על
להבת מילים
שנכתבות בשקט

ייסורים
פוחד עומד בפניך
פיך פתוח לפיח
גהינום.

מקום
שקיעתם היו
לחמת נשמתו
שבאה אחריהם.

אהבה
מבטינו הצטלבו
בעצים רשרשו
נשמתנו ורוחנו
בין העצים.

גן עדן
מסתכל אל מעבר לחלון הפתוח
דרור נכנס
מעבר לזכוכית הדקה

תחושתי
שפתי כחולות
על שפת המדרכה
נגועה בקור חלחלה
בי.

מצב
רק רוצה לעצור
לא לרוץ יותר אחר
אש נדחת בצמרת

תחושתי
כפוי מכאב ולא מרפה יותר מלפני
מצבור שאריות דמי מפי
כמעט ומשיב גמילה מנחת.

דיאלוג
הגבולות נתקו
רק הפחד מפריד בנינו.

תחושתי
הגבולות נתקו
רק הפחד מפריד בינינו.

עצב

אהבה
מתי גל הגעגועים
יישבר
מתי היא תעצום עיניה
תלך אלי

תחושתי
עם רדת החשיכה
הבדידות
הנוגעת קרה.

מקום
אני צורח ללא
הפסקה
הסביבה אוזלת
לא נראית

טבע
שללי אורות וכוכבים
הבעירו את השמיים.

תחושתי
לפני האורות
הזריחה
הטובות ששוטפות
אותי
בבדידות.

כעס
כמו להפוך את הקלף
להפוך עולמה אותה
עם צליל המתה
לכל אורך החתך

ייסורים
מגינת הלב צורמת לי
והדמעות יוצאות כסכינים
מתוך לבי עוזבים

תחושתי
נופל לשם
נופל נשם
נופי נשמתי נהרגות
רוצה ללכת
מבלי תזוזה מהמקום שבו חש אני
עצבים רבים.

כמיהה
עוצמת את עיניי
ומקווה שעצמותיך לא תחזורנה עם בזים מעלי.

ערפילי
שקעתי במבטים חלולים מהגשר
כל כך רוצה לקפוץ
לא יותר לרטוט עצבני
השקיעה החישה כאבי יותר ויותר

אהבה
ספקות הנחותייך
להוא האוויר
משתספות עם ידיים
לתשוקה

תחושתי
מבטי מתפצל
אוזניי נחרשות
מטשטש בין הגבולות
מתהדק לאדמה

תחושתי
מחניקה אותי
חודרת
מוציאה את הדמעות
מבפנים
דרך הגרון

תחושתי
שם
לא נופל
מדחיק לכאן.

ערפילי
חולפים ממקומות לדברים.
לקור רוח החיים.
לחצי צל הקיום.
משוטטים.

מקום
קליפות שמש
קרות על העננים
מחשיכות לאש שחורה

מקום
המים מלטפים אותי פעם אחרונה
מציפים אותי בחשכה

ייסורים
צרחות ובכי
וצרעות
זועקות מדלתי החוצה.

ייסורים
תצרח היא אמרה.
צרחתי. ניסיתי לפחות.
תצרח שוב. ממש, תצרח.
תצרח. הגלים יגאו אליך במהומותיהם.

תחושתי
זה להיות חופשי
זה להרגיש את רוח החיים
רוח ששכחת ממנה

וידוי
להיות קר זה להיות
רגוע
שקט
לא להרגיש.

בדידות
כמו מטפחת שלא גובה דמעות
כמו הים שחוזר ולא בא
כמו קול הקצף שלא היה, מתמוגג

גיהנום
בעניים חצי סגורות
כשמש הזריחה העולה
עד שהרגשתי שאני
הוא לא אני.

תחושתי
עוצם עיניי מלבהוק
מעיף ידי כמו ציפור שקטה.

תחושתי
רוקע
שוקע
עיניים רועדות
בקצב נוגע

בדידות
בתצפית האור
מסתכל עלייך
בעלילות גבורה

תחושתי
כה קר ורחוק
כה שקט ומתוק

כעס
העפות מילים
לא לשמים
ללב זקון חיים.

אהבה
רק המבט שלך נוגע
רק שפתייך אומרות
לחשים וסודות
שאני רוצה לגלות

שואה
חוטי תיל ונשמות חנוקות בתוכו
דורות דרוכים להדרך לדרך המוות
להינשא במסועה לאפר חללים
ברחובות חסרי חמלה.

אהבה
ככה אני מחכה
על קו הגאות
מצפה.

כעס
מי הוא
מהלך שם
שפשוט ילך מכאן
עכשיו מהר

בדידות
נשען על מעקה במן בדידות
כשהארפל של הערב הקיף אותי
מצדדי יכולתי לראות האנשים עוברים
בזוגות דיבורים וצחקוקים שדהו עם לכתם

אהבה
האם מבטך יחזור אלי
כמו ורד שמושט תחת ענייך
ולא נתן

אהבה
שעות געגועים אלייך
בשעות גאות ושפל
הרחק ממך


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
סופני
הזה שבא להפיץ אור,
בכל החושך, האדמדם,
שהתפשט לו.

אימה
רצחתי אותה, אותה.
לקחתי אותה, לקחתי את נשמתה,
ללא מחשבה.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
השמיים קרבו
האדמה נקברה
בדמעות שחורות משמיים.

הצדפות מזכירים לי את ליבי -
שבורים.

קירות במסעדה
קירות שטוחים
אפורים
לא מביעים נחמה
רק שלווה נמשכת
מהרחוב העובר
באנשיו.

לכוד תחת האדמה
שוכב עטוף בגעגועים
כולי כבוי בהזיות
טובע

אני הולך איתך ברחובות
שתוי ממך מילותיך ושתיקותייך

לפעמים איתך.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
מעובד דיגיטלית
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

מעובד דיגיטלית
אל היצירה

צבע
אל היצירה

נוף
אל היצירה

טבע
אל היצירה

טבע
אל היצירה

תקריב
אל היצירה

סידרה
אל היצירה
צילומים ראשונים.

דיגיטלי
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

מעובד דיגיטלית
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

מעובד דיגיטלית
אל היצירה

צבע
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

מעובד דיגיטלית
אל היצירה

מעובד דיגיטלית
אל היצירה

סידרה
אל היצירה

מעובד דיגיטלית
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

לילה
אל היצירה

צמד תמונות
אל היצירה

מעובד דיגיטלית
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

דיגיטלי
אל היצירה

מעובד דיגיטלית
אל היצירה

צבע
אל היצירה


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
ציור מחשב
אל היצירה

ציור מחשב
אל היצירה

ציור מחשב
אל היצירה

עיבוד ממוחשב
אל היצירה


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
אינסטרומנטלי

הולך איתך
וכינורות מנגנים סביב
על ענפיי החיים.




מי יודע מדוע
ולה לובשת הזברה
פיג'מה?


זברה שישנה
בעירום


תרומה לבמה





יוצר מס' 36114. בבמה מאז 20/10/04 16:15

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרומן שיכרי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה