|
"הדמיון ניתן לאדם על מנת לפצות אותו על מה שהוא
אינו , וחוש ההומור הוענק בכדי לנחם אותו על מה שהוא
כן."
אוסקר ויילד.
והוא...?
הטאץ' או ההרגשה תמיד מרחפת לו בראש , אבל הוא לא
יכולה להיזכר במנגינה בדיוק , אלא רק כשישמע אותה,
יבין שאת זה חיפש.
מלא מדי בנוסטלגיה וחיים אחרים שפספס.
היא צועדת לידי, אך לא במרחק נגיעה. שנות אור מפרידות בינינו
מלטפת אותי באש וצוחקת . רוקדת לצלילי השתיקה.
היא בוהה בעיניי ומגלה את תוכני. אני מנסה לא לזוז.
הזרם סוחף אותה בעודי עומד שם , חסר אונים.
|
ערב כה עתיק ומגע של שלג
על פניי הצעירות, אור הפנסים
מסנוור את הבתים, נדירים שלא תראה יותר
טעמו של כפור שלופת את נשמתך...
|
בוטה כגשם בלב מדבר
וחלקכם צוחקים מכבר
מכרסמים את הדממה עם עלילות כזב
ענן ביום ועמוד אש בלילה
|
|
|
כל מה שצריך כדי
להבטיח שירד
גשם, זה לתכנן
חתונה תחת כיפת
השמים |
|
