|
קשה לשמוח בעיר זרה.
ולהתעצב עוד יותר.
|
ואחרי כל הכאב הגדול הזה
את מונחת עכשיו לפני על הדף.
|
ובתחנה מרכזית
נערה על מדרגות
נושפת בעדינות
על ציור מושלם.
|
בינתיים לא אומר דבר.
הכול כבר כתוב בעינייך
הממוסגרות על הכר.
|
לכל איש לורליי שלו,
לכל אחד יש שיר.
אבל את זה שלי, אין מלבדי מכיר.
|
הכסא הוא ריק,
אדם הוא אדם.
רק הילדים ראו אותם.
|
משורר כותב ליד שולחן
וכשיגמור שירו - ימות.
|
בשקט, כמו שבאת,
ידעתי את גופך.
בקצות האצבעות חולם אצבעותייך.
|
מה שאני אומר שלוש פעמים הוא אמת.
|
שיר ילדים על פי מתכון עממי
|
אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
|
|
די כבר עם
הסלוגנים
הארס-סלוגניים!
יוצר מודאג |
|
