[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
צייד האור


אל היוצרים המוערכים על ידי רועי אהרוניאל היוצרים המעריכים את רועי אהרוני
סופר, "לך תבין מכשפות"




לרשימת יצירות השירה החדשות
התראי את הגיבן בראש המגדלור?
התבשמי את פרדסיו במור?
או לעד אוותר בין חושך ואור,
ואף בראש מגדל אהי בתחתית הבור?

תמיד תביט בי שם, במסתרי הכרך,
בגינות בודדות ובסימטאות אפלות.
ואני אל מול דמותך תמיד נדרך,
גם כשיפציע השמש ואהי בהיכלו-
יהיה זה בעיני כחשוך שבלילות.

אהבה
כשהקצתי לא עלה עמוד השחר בינתיים,
וזכיתי לראות מחלוני את זריחת החמה,
ואת, קרן יפה ומכושפת, נשלחת משמיים,
ונישקתני עת נישקת ברוך רגבי אדמה.

עין נפקחת לאט, עפעפיה קשים,
מי יגל העפר ממרקמו הגס?
ועין עצומה כמותה ערומה מלבושים,
מביטה בשכרה לה הרודן שנגש.

העץ שלי היה אוצרי,
והיו ענפיו נושאים פרי,
והשתרגו הפארות והוא התעטף בעננים,
והוריקו העלים ופרחו הניצנים,

ואולי תישאר שם כך לנצח,
כפרי מגדים בטנא של שמיכות,
מיהו הזד הנורא, הנבל, הרוצח,
ששמך ביראתו על מפתן אנחות?

אז תדמע העין על התקדשות העת,
עת יסתובבו בינינו נביא וחוזה,
ויאמר כל אשר נשמה באפו בפה רוטט:
שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

העיר נצורה מבוא ומצאת,
ואין גרים העוברים בשערה,
כי העיר פתוחה לשיגיון ולחטא,
אך על חומתה, תלוי על קורה,

לחיות איתך את שארית ימיי,
לחלוק עמך את פת לחמי

ירח מלא נתעגל במרום מעונו,
את בואו קידמו שישים ריבוא כוכבים.
ידעתי פשר בואו, ראיתי את צימאונו,
ללילה שכזה המוקדש לאוהבים.

...שלושה הם השירים הנכתבים לו לאדם,
במחברתו של בורא כל בשר ודם:

הלוך וטפוף על אדמת טרשים,
יחפים צועדים עשרות הבנים,
כף רגלם מדממת והם אינם מרגישים,
כי לא יראה העני בשמחת עניים,

ברוך אתה, מלך עליון, מצמיח קרן ישועה,
המציל את סריסיו מעצת אחשדרפנים.
מי ייתן ותצילנו גם בזאת השעה,
מעצת עמלק הרעה ומהסתר פנים.

עוד נקיץ מהאשליה שתאחזנו באשמורת השלישית,
ובעלי כנפיים ישיקוהם בקול שאון,
ותבוא, ותחייך, כלתי האישית,
ותחבקיני עד חווית שיכרון.

הו, עיר מושלגת וקטנה,
מי יביא עלייך שלג בכל ימות השנה.

דפיקה על דלתך ואת נרדמת לך,
משיר ערש שהושר בפי מלאכי חבלה,
פתחי לו - אחות, רעיה, יונה תמה,
הקיצי לפתחו, ותרי על התנומה

סלסלת ענבים ודובדבנים, מחצלת בד רקומה,
לחמים ממינים שונים, פירות יצואי אדמה,
מיני מתיקה מדובשנים, ויין בכוס לגומה,
יפה היא סעודת עניים להסתלקותה של החמה.

קיקיון שלי, ארוך גבעול,
בן כתלים זר הרודף יומם,
מיטיב לקפוחי שמש וניצב עמם,
ופורש חסותו כצל השאול.

אל תלכי עמו, נערה פתיה,
הוא ילטפך בלהגי שיכרון,
אמנם נמלא פיך בשיר והודיה,
אך אל נא תיכנעי לתקתוקי שעון.

האלוקים שהשיאנו ליל שיש בו חסד,
האלוקים שצינן את טלו על רגבי אדמה,
הוא שיאזין לשבועה הנאמרת נכמסת,
כי אשאר בערותי עד שתבוא החמה.

מחר לפני שבע עשרה שנה,
כשקרא זה שנתנה בו בינה,
בטרם בצבצה חמה מתוך העננה,
נשמתי אז את נשימתי הראשונה.

בלילה קר זה, בלב הים הפתוח,
רחוקה מחוף מבטחים ולא עגונה,
מטלטלת לה ספינה ותועה ברוח,
ואת ראש התורן מחביאה העננה.

נוסי, נוסי ואל תשובי, השולמית,
אל תבואי לבקרני בביתי העלמין,
לא יומתק יומך עד יבוא יומי




אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
42. מה עוד יש
להגיד?




דאגלס אדאמס


תרומה לבמה





יוצר מס' 47221. בבמה מאז 9/1/05 9:01

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרועי אהרוני
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה