[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









ICQ 216659282 216659282  spooky me

אל היוצרים המעריכים את רינה בר מימון
אדם אינו יודע מה הרבה עליו לדעת בכדי לדעת כמה מאט
הוא בעצם באמת יודע!!

אני אדם בשנים הציעורת לחייו...צנועה אבל יפה תואר
ובוגר לאפלי אבל בצורה ילדותית, לא חושבת שאני יודעת
הרבה...אז בעצם אני יודעת המון?..נחמד לחשוב שיודעים
המון!

אבל רגע אם כן אני יודעת הרבה, לא הייתי יודעת את
זה?..

האממ...ולסיכום מין האנושי => טיפש וטוב שכך, =]




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
התבגרות
שלוש בנות מלאכיות עזבו את הגינה. הכל נראה אפור.
שלוש נערות הגיעו במקומן, בשמלות פרחוניות, ברגלים יחפות.
עם הפנים לשמיים, עיניים מבריקות, מסתובבות כמו קרוסלה, בידיים
פתוחות.

כל כך מסכנה, לזוז מרצונה לא יכלה. החוטים הם אלה ששלטו, את
גופה רק רצו.
לא היה לה אם ולא אב, הייתה לבד בעולם רק היא והחוטים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
בלדה
דברי איתנו חבקי וקבלי...
ילדה מדמנו לא מסתכלת בעינינו, תסבירי תשתפי רק אל תשתקי


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
מלחמתי
לירוק את הדם. ולנגב את הפה...
להגן על הפנים... שייראו יפה...

לנסות להתרומם מהרצפה...

אהבה נכזבת
אני עץ עתיק וגאה.
ואז באת, ומסביבי בנית חומה.
הרעלת אותי, וענפי קרסו.
העצבת אותי, ופרותיי נפלו.
בודדת אותי, וגזעי קרוב וחלול.

מרפה את גופי לפני שיקרוס ונותן להכל להמשיך. לא מסוגל עוד
להאבק במציאות מלהגיע, עוצם עיניים עייפות, שחוקות וחורקות.
אולי היום הן תזכנה לראות חלומות...
הרצון של לכתוב את גורלי מחדש דהה, עייף אני מללחום בבלתי
מנוצח.




במות הרגש ימות
גם זכר המאורע.


תרומה לבמה





יוצר מס' 69088. בבמה מאז 29/5/06 14:55

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לרינה בר מימון
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה