|
שלום לכולם, ברוכים הבאים לפינה הקטנה שלי :-)
התחלתי לכתוב לפני זמן רב יחסית, אך הגעתי לכאן רק
לאחרונה בעזרתו הרבה ובעידודו של חבר יקר מאד לליבי
(אז תודה נשלחת אליך מכאן ממני).
שמי ריקי, אהיה בת 28 בקרוב. אני חיה וגרה בחולון.
למדתי ערבית וחינוך ויש לי גם תעודת הוראה. בזמן
הפנוי אני מאד אוהבת לקרוא ולשמוע מוסיקה, ומפעם
לפעם גם לכתוב. אשמח להיות שותפה ליצירות שאתם
כותבים ולהכיר אתכם גם דרך המילים והרגשות שאתם
מעבירים באתר.
מאחלת לכולנו המשך יצירה פורה ובמיוחד הנאה ואהבה.
ואת היפה שבנשים בעיניי
ואת המלאך השומר
ואת האחת המציתה את חושיי
המאירה את עולמי האפל
|
בהתחלה רציתי להיות כמו בובה
בובה קטנה, יפה ושקטה
|
חיוך הוא דבר פשוט, לא קשה
הסוד הוא להרים את קצוות השפתיים
|
יצאתי לחפש
את שאהבה נפשי
את מי שהלך ממני
ואיננו
|
פעם היה שם לב
היום נותר כאן רק חלל
מחכה להתמלא,
מחכה ללב חדש
|
מי זה אשר יביט בך
ויחוש את לבך מבעד לעינייך
|
מסרבת לראות את האמת
מסרבת להאמין כי לא תשוב עוד
|
שלהבת אחרונה של אש כבר כבתה
|
היית כמו פרח מוגן
בתוך לבו של שדה חוחים
|
שפתייך מהתלות בי
וחיוכך כה ערב
והנה אני חש
כי אני שוב מתאהב
|
שבילים ארוכים של צהוב וכחול
דרכים של תקוות ושל אושר גדול
|
שנינו לכודים
בתוך אהבה בלתי אפשרית
אני כאן
אתה שם
איננו יכולים להיפגש באמצע
|
מביטה בעיניך
רואה את הפחד
שומעת את השקר
קוראת מבפנים את לבך
|
ואתה כה ביישן ומקסים
שומר לעצמך את היופי שבך.
|
ובעיניך אני רואה שאתה כבר לא שלי
ובשפתיך טבועות חותמות נשיקותיי
נשיקות שכבר פרחו מזיכרוני
מגע גופך החם
|
כמו נחש פתלתל
כמו שועל ערמומי
פוסעת אני אל בית חברתי.
|
מי מכיר את האיש שבקיר
אשר שמו עוד עומד דומם באנדרטה
|
חוזה, לך ברח
כי חזית את הלב
וחזית את הנפש
חזית כי אברח
|
כשעיניך לוכדות את מבטי
וגופנו נסחף בלהבה
|
כשעינינו נפגשות לראשונה
ואנו חלשים מכדי להפנותן חזרה,
המשיכה הזאת נקראת אהבה.
|
מכסה טפח
חושפת טפחיים
על נעלי עקב מעכסת
מנענעת את הירכיים
|
|
|
זה משנה איזה
לחם לקנות אם
שחור או לבן?
בסופו של דבר
שמים גבינה
כזאתי 9 אחוז
ומשמינים |
|
