|
עטופה בחורף את נכנסת אל
ביתי, מחכה שאשיל ממך את
שכבות הקור...
|
עוצמת אחיזתך לא מרפה את גופי, גורם הזמן לא מותיר עקבות...
|
איתך שקט, איתך אני מוצאת את שאבד.
|
אפור זה צבע הזקנה אפור זה
צבעם של פצועי המלחמה
|
געגוע הוא סוג של כאב,
את אימת הלילה חושף
כשהכל מסביב שקט ושלו
את דמעותייך מגלה.
על ליבך שותת הדם חורט
את כמיהתך.
|
לו יכולתי להניח את ראשי על כתפייך ולהרגע,
לו יכולתי לחמוק אל תחת כנפך אז הייתי מאושרת.
|
דמעה ועוד דמעה,
מנסה להוציא אותך מתוכי
דמעה ועוד דמעה
את חרוטה בי, בעורי.
|
יום שחולף ונותר בעלטה
כאב נפשי ניגר כדם, זועק.
|
עמוד אש קורע את ליבי משורשיו, כבר איני חשה בפעימותיו...
|
|
|
החתול שמיל הוא
משהו לא רגיל
החתול שמיל שמן
כמו פיל...
שרוליק
ישראלוביץ'
בארוחת ערב עם
תאילנדית רעבה. |
|
