|
"היא עמדה שם והסתכלה על הים. השמש כבר כמעט נעלמת
באופק והיא בוכה בדממת מוות. חושבת על היום בו נולדה
בשנת 1985, האם היה זה יום שמח? האם היה זה יום
קודר? היא איננה יודעת.
היא רוצה שיכירו בה ואין אף אחד שיראה את הכאב
והפחד שמשתקף מעינייה..."
שירים ציורים שמראים רגשות תהיות לגבי הלא ידוע
והידוע כאחד.
שלכם רעות גוטמן.
Who is that girl, looking back at
me from the mirror?
|
בעולם בו אנשים אינם אלא בובות משחק בידי האלים והיכן שלרגשות
יש מקום מועט והם אינם מוערכים כפי שהם.
|
את הילדות שלי בערך מגיל 13 העברתי בשיחות נפש ודיבור על
תיאוריות חיים, מוות וכל מה שבאמצע. הבגרות המנטאלית שלי גדולה
וגבוה לגילי וראיית העולם שלי היא של אדם מבוגר ולא של ילדה בת
17!
|
|
|
