|
 
נולדה בעמק ב 1978, באחד הקיבוצים
בפינה השמאלית של שמיכת הטלאים היפהפיה שלנו
אביה הביט בה ללא מילים, ומיד נשאה למשק, בעודו מוחה
דמעת גיל מזוית עינו
הוא ידע.
בימים אלו סוגרת שנתיים בעיר הגדולה,
לשם עברה לאחר נישואי הבזק הספונטניים שלה לבחור
שחרחר, חינני ודינמי
שנתיים מאושרות אך לא קלות
לומדת משחק, צילום ו... איטלקית
תורמת את קולה בשעות הקטנות של הבוקר, לאחת התחנות
המקומיות.
אוהבת מאוד בוטנים מלוחים על המרפסת, גומות בלחיים,
לבהות ברצועת הים הצרה מבעד לג'ונגל העירוני בתמונת
חדר השינה,
ואת יונתן - בן אחותה - התינוק החמוד ביותר בעולם
מתעבת כביסות, גיהוץ, גרביים על השטיח ומטלות לביצוע
מאת החינני, המוצמדות עם מגנט למקרר.
:)
אצבעות גסות לוחצות פה ושם
אתה יכול להמשיך עד מחר,
זה כלום
|
ואני יש לי רק כוס אחד
צר מאד
צר מלהכיל את כל תאוותו
|
יש דברים שאני לא אוהבת לעשות.
מבין?! לא אוהבת!
|
שירלי מדליקה שני נרות אדומים
הם יושבים משני צידי השולחן
תמיד הם מחזיקים המון זמן ידיים
ושוכחים קצת מהאוכל, אפילו שהוא מוכן
|
פתאום נזכרת בי, הא?
אני, שגרה איתך באותו בית
|
זה שאתה אומר לי שלא נעים לך לפני כולם
זה התירוץ
|
היום חגגנו את המריבה
המאה עשרים וחמש
|
כשאתה לוחש לי כל מיני מילים
באוזן ומשגע אותי
|
תמיד אתה מבקש ממני:
"רעות, תלכי בלי חזיה בבית
רעות, תלבשי חוטיני
רעות, תתכופפי שניה
רעות, תרדי לי"
|
אני מרגישה את השקט המתריס
שלך כל פעם מחדש
ואני משתגעת מזה
|
בוא ואגלה לך סוד
בוא ותקשיב לי מקרוב
אז במה שאתה חושב
שאתה מצליח
|
אני יודעת מה אתה רוצה
מה אתה מחפש בי
בתוכי
|
לא מעוניינת שתרד לי
ולא שתסובב שם אצבע עד מחר
|
יום רביעי בערב, הסיוט השבועי
החברים שלך באים לקלפים.
|
|
|
אני לא לוקחת
שום דבר שלא
נותנים לי מכל
הלב. |
|
